14. לטעמי, די בדוגמאות אלה כדי להבהיר שאין במניעים הפוליטיים המיוחסים לתיקון 8 כדי ליטול את מעמדו החוקתי של סעיף 43ח לחוק יסוד: הממשלה בעוון "פרסונליות", שעה שמדובר בהסדר קבע שתכליתו ראויה. אכן –
"יש להימנע מכפייתן הר כגיגית של תפיסות חוקתיות מופשטות על החוקה הישראלית, תוך התעלמות מן הצביון הייחודי שפיתחה [...] עקרונות יסוד מסוימים אמנם קנו להם אחיזה בשיטת המשפט הישראלית, והפכו לחלק מגרעין אופייה היהודי-דמוקרטי [...] אך
--- סוף עמוד 93 ---
הרשות המכוננת עודנה מתחבטת באשר לדמות המעשית שעליהם ללבוש. הישן טרם התקדש, והחדש איננו בהכרח בגדר חידוש. המסע לכינון החוקה הישראלית בעיצומו, ולמצער בשלב זה בהתפתחותו אסור לומר כי 'החדש אסור מן התורה'" (עניין התקציב הדו שנתי, פסקה 3 לחוות דעתי; ראו גם עניין שפיר, פסקאות 9-10 לחוות דעתי).
על בית המשפט, בכובעו כפרשן המוסמך של החוק, לדלות, אפוא, את עקרונות היסוד של החוקה הישראלית מתוכה, ולהעניק משקל רב לאופן שבו התפתחה חוקה בלתי גמורה זו במהלך העשורים האחרונים – בין אם מדובר בעיניו במודל ראוי של חוקה ובין אם לאו. כאמור, עיון בהתפתחות חוקי היסוד המשטריים מבהיר שהחוקה הישראלית רוויה הסדרי קבע חוקתיים משטריים שנוצרו עקב צורך פוליטי נקודתי, ואינה מייחסת להם "פרסונליות" פסולה.
רטרוספקטיביות
15. למעשה, נימוקים דומים שומטים את הקרקע גם מתחת לרגל הראשונה שבה תומך חברי את מסקנתו בדבר התראת הבטלות, קרי, תחולתו המיידית וה"רטרוספקטיבית" של תיקון 8.
בהקשר זה, חברי מבקש להבחין בין שינויים משטריים "משמעותיים", שלגביהם השתרשה, כביכול, נורמה לפיה תחולתם תהיה רק מהכנסת הבאה – ובין שינויים משטריים משמעותיים פחות, שאותם ניתן להחיל לאלתר. לטעמו, תיקון 8, ובכללו סעיף 43ח לחוק יסוד: הממשלה, מייצג שינוי משטרי "משמעותי", כך שתחולתו המיידית הייתה עולה כדי שימוש לרעה בסמכות המכוננת אלמלא נמצאה לה "הצדקה חלקית".
דא עקא, עיון בהיסטוריה החוקתית מטיל ספק רב בקיומה של נורמה כזו – ובכל מקרה, אינו מאפשר לקבוע כי תיקון 8 משתייך לאותם תיקונים "משמעותיים" שעקרונות היסוד של השיטה עשויים לשלול, על פי הקו שמציג חברי, את תחולתם המיידית. אכן, צודק חברי כי חוק יסוד הממשלה השני וחוק יסוד: הממשלה הנוכחי הוחלו רק מן הכנסת הבאה, אך – מן הטעמים שאבהיר להלן – קשה לראות בהם עדות לתפיסה כללית לגבי מועד תחולתם של שינויים משטריים. כך, במסגרת הדיון בשאלת תחולתו של חוק יסוד הממשלה השני, שאימץ, כזכור, את מודל הבחירה הישירה, ציין