משכך, אין לייחס לסעיף 43ח לחוק יסוד: הממשלה "רטרוספקטיביות" הנוטלת את מעמדו החוקתי – וזאת, ללא צורך ב"הצדקות" כלשהן.
עוללות
19. אשר לחובת מיצוי ההליכים במסגרת עתירות חוקתיות, עילה שלטענת המשיבים די בה כשלעצמה כדי לחרוץ את גורל העתירות הנוכחיות, אומר רק כי מקובלת עלי עמדת חברתי, הנשיאה א' חיות, לפיה יש לבחון "בכל מקרה לגופו האם
--- סוף עמוד 98 ---
נכון לעמוד על הדרישה למצות ההליכים בעתירות שבהן נתקף דבר חקיקה ראשית, ואין להקפיד בכך הקפדה יתרה, שאינה הכרחית, מקום שדרישה כזו אין בה תועלת" (דנג"ץ 912/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, [פורסם בנבו] פסקה 7 (21.4.2021). בעיניי ברור כי יש שוני בין פנייה מוקדמת לעתירה נגד רשות מינהלית ובין עתירה חוקתית. אין טעם בפנייה מוקדמת שכל תכליתה לצאת ידי חובת הפנייה המוקדמת, ולחובה כזו אף עלול להיות אפקט מצנן. אף על פי כן, גם בעתירות חוקתיות ישנם מקרים שבהם הפנייה המוקדמת עשויה להועיל, אך עדיין יש לשקול שיקולים מעשיים. בכל מקרה, אין לקבוע כלל גורף שיהווה תנאי להגשת עתירה חוקתית.
20. כשלעצמי, התקשיתי למצוא טעם בהבחנה בין התראת בטלות להתראת בטלות מרוככת. מכל מקום, כפי שכבר הערתי לעיל, תרומה ממשית לאיכות הדיאלוג בין בית המשפט לכנסת ישראל בכובעיה השונים מחייבת מתן התראות ברורות וממוקדות. אמירה כללית לגבי עננה משפטית מרחפת עלולה להקשות על הכנסת להבין את המסר, וליצור זילות בהתראותיו של בית משפט זה. בענייננו, היקפה הרחב של ההתראה המוצעת, והתייחסותה הכוללנית ל"שינויים משטריים משמעותיים", מעצימים קושי זה – ולטעמי, די בכך כדי להסיר מעל הפרק את סעד התראת הבטלות (ראו לעיל, פסקאות 3 ו-9 לחוות דעתי).
סוף דבר
21. לו תישמע דעתי, נדחה על הסף את העתירות לגבי הוראת הרוב המיוחס (70) וסוגיית התחולה, אשר הפכו תיאורטיות עם התפזרות הכנסת ה-23 וסיום כהונת הממשלה ה-35. כמו כן, נדחה את העתירה לגבי הסדר אי האמון, בהעדר עילת התערבות בפעולותיה של הרשות המכוננת – לרבות במישור התחולה המיידית של סעיף 43ח לחוק יסוד: הממשלה. אין מקום להתראת בטלות כלשהי, מהנימוקים שפורטו לעיל.
בהתחשב בנסיבות בהן בא הדיון אל קיצו, ובחשיבות הסוגיות שעוררו העתירות, אציע כי לא יהיה צו להוצאות.
ש ו פ ט
--- סוף עמוד 99 ---
השופטת ע' ברון:
1. שלוש מערכות בחירות שהסתיימו פעם ועוד פעם ועוד פעם בחוסר הכרעה והיעדר יכולת להקים ממשלה, הביאו במהלך השנים 2019 ו-2020 למשבר פוליטי חריף וחסר תקדים. אם לא די בכך, במהלך תקופה זו פרצה מגפת הקורונה ועם התפשטותה עשתה שמות ברחבי תבל והכניסה לסחרור את מערכת הבריאות בישראל ואת המשק הישראלי בכללותו. על הרקע הזה נולדה "ממשלת חילופים", היא ממשלת ישראל ה-35, כפתרון יצירתי שמטרתו להתגבר על השסע הפוליטי העמוק ולאפשר ניהול תקין של המדינה בעיתות משבר מסוג שכמותו טרם חווינו (להלן: ממשלת חילופים).