עניינן של העתירות שלפנינו בחוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה) (ס"ח התש"ף, 34) (להלן: תיקון מס' 8), שבו עוגנו אותם הסדרים שאפשרו את הקמת הממשלה ה-35 כממשלת חילופים. ויובהר: הסדרים אלה לכתחילה נועדו לשמש כמוצא מדרך ללא מוצא שאליה נקלע השלטון בישראל, ומשכך נקבע בתיקון מס' 8 כי תחולתו היא מיידית.
2. בהתאם לצו על תנאי מיום 12.11.2020 שניתן בעתירות, בשלב זה עומדות לבחינתנו שלוש סוגיות: ראשית, הטענה לבטלותן של הוראות בתיקון מס' 8 המצמצמות את סמכותה של הכנסת להביע אי-אמון בממשלה, ומתנות תנאים לכך (להלן: סוגית אי האמון). שנית, הטענה לבטלותן של הוראות המגבילות את סמכותה של הכנסת לשנות את תיקון מס' 8 ומתנות כוח זה בהשגת רוב של 70 מחברי הכנסת (להלן: סוגית הרוב המיוחס). ולבסוף, הטענה כי תיקון מס' 8 וחוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף-2020 וההסדרים הכלולים בהם, כולם או חלקם, שנועדו לחול כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 – בטלים ככל שלא יוחלו רק החל מתקופת כהונתה של הכנסת ה-24 ואילך (להלן: סוגית התחולה).
כידוע, ממשלת החילופים לא האריכה ימים – וזאת בשל פיזורה של הכנסת ה-23 ביום 23.12.2020 משלא התקבל חוק התקציב לשנת 2020. פיזור הכנסת אירע כחודש ומחצה בלבד לאחר שניתן הצו על תנאי, ועוד לפני שנקבע דיון לפנינו בהתנגדויות לצו. בנסיבות אלה מתעוררת שאלה אם יש לדחות על הסף את העתירות, בהיעדר משמעות מעשית להכרעה.
--- סוף עמוד 100 ---
3. אני תמימת דעים עם חברי המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר, כי יש לדחות על הסף את טענות העותרים בסוגית הרוב המיוחס משזו הפכה לתיאורטית גרידא. כך, בנסיבות שבהן הוראת הרוב המיוחס נקבעה בהוראת שעה שתוקפה לתקופת הכנסת ה-23 בלבד – והוראה זו פקעה עם פיזורה של הכנסת ה-23 ובחירתה של הכנסת ה-24.
אשר לסוגית התחולה – דעתי כדעתו של חברי השופט נ' הנדל, כי גם סוגיה זו דינה להידחות על הסף. טענות העותרים בסוגית התחולה אינן מופנות כלפי הסדר ממשלת החילופים כשלעצמו, אלא כלפי החלתו המידית כבר על הכנסת ה-23; וברי אפוא שעם פיזורה של כנסת זו שאלת התחולה הפכה לעיונית. משההוראות המעגנות את הסדר ממשלת החילופים בחוק-יסוד: הממשלה הן הוראות קבע, אף אין הצדקה לברר באופן חריג את סוגית התחולה חרף היותה עיונית – בהיעדר סבירות כי שאלת התחולה של הוראות אלה תשוב ותתעורר בעתיד.