"על פי כללי השיטה הפוליטית הנוהגת במדינה מאז הקמתה, ציבור הבוחרים מייפה את כוחם של חברי
--- סוף עמוד 103 ---
הכנסת ברשימות השונות לייצג אותו. מדובר בייפוי כוח בלתי חוזר, הגם שתוקפו מוגבל בזמן עד לבחירות הבאות. משנבחרו חברי הכנסת על פי רשימות המפלגות, קיימת חזקה חלוטה כי עמדותיהם ופעולותיהם מבטאות את רצון הבוחר. 'הממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון', כלשון סעיף 13(ד) לחוק יסוד: הממשלה. השעה שבה למעלה מ-60 חברי כנסת מרימים את ידם בתמיכה ובמתן אמון בממשלה שהורכבה זה-עתה, היא המועד הקובע שבו חברי הכנסת מבטאים את רצון רוב הבוחרים על-פי יפוי הכוח הבלתי חוזר שהופקד בידיהם. התערבות בית המשפט בנקודת זמן זו ובהליך דמוקרטי זה, כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת." (שם, בפסקה 16 לפסק דינו).
ועוד יש להביא בחשבון במסגרת מבחן הכלליות את העובדה שהסדר ממשלת החילופים אינו הסדר כופה, אלא מוסד אופציונלי העומד לרשות נבחרי העם. נוסף על כך, הגם שהסדר זה נולד במקור במטרה לאפשר כינונה של ממשלת אחדות מסוימת, אין לומר כי הוא משרת אינטרסים צרים או זמניים של שחקנים פוליטיים מסוימים. מבחן הזמן מלמד כבר כיום כי תיקון מס' 8 הוא בעל תחולה מבנית כללית, המתפרשת אל מעבר לממשלה ה-35. ולא רק זאת, אלא שמאז חקיקת התיקון היוצרות התהפכו באופן שאין כמעט זיהוי בין הגורמים הפוליטיים שהביאו לחקיקתו, ובין אלה שנהנים מפירותיו בממשלה הנוכחית. אמנם מבחן הזיהוי של חקיקת יסוד אינו נבחן כ"חכמה שלאחר מעשה", ואולם עובדה זו מהווה אינדיקציה נוספת לכלליותה של הנורמה.
8. בהתייחס להוראת אי האמון – הוראה זו היא נדבך מנדבכיו של הסדר ממשלת החילופים, ומטרתה ליצור "מאזן אימה" בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי, שימנע את פירוק הממשלה בדרך של הצבעת אי אמון. הוראה זו מהווה כרסום מסוים ביכולת הפיקוח של הכנסת על הממשלה; ואולם, יש להשקיף על תיקון חקיקה זה ברקע הגבלות נוספות ומשמעותיות הרבה יותר שכבר הוטלו על מנגנון אי האמון בעבר – ובראשן קביעת הסדר אי האמון הקונסטרוקטיבי. יתרה מזאת, אני שותפה לעמדתו של חברי השופט נ' הנדל כי המניע לחקיקתה אינו פוסל אותה; והעיקר לענייננו הוא שהוראת אי האמון מהווה חלק אינטגרלי מהסדר ממשלת החילופים – שכאמור מהווה נורמה חוקתית הצולחת גם את מבחן הכלליות. עם זאת יובהר כי אין באמור כדי להכשיר הגבלות נוספות על הצבעת אי אמון בממשלה, ככל שיהא בהן כדי לרוקן מנגנון זה מתוכן ולפגוע באופן ממשי ביכולת של הכנסת לפקח על הממשלה.