נתחיל מההתחלה.
3. אין חולק כי אין בישראל מסמך שלם שניתן לכנותו חוקה פורמלית. במובן זה, ה"חוקה" בישראל היא חריגה מחוקות העולם. אמנם, אין מודל חד-משמעי המגדיר מהי "חוקה". ל"חוקה" מובנים רבים. הוראות חוקה עשויות ליהנות מ"עליונות", היינו ממעמד נורמטיבי עליון ביחס לחקיקה רגילה; ומ"נוקשות", היינו נדרשת פרוצדורה מיוחדת לצורך שינויין (ראו למשל: יואב דותן "חוקה למדינת ישראל? – הדיאלוג הקונסטיטוציוני לאחר 'המהפכה החוקתית'" משפטים כח 149, 157 (1997); רות גביזון "המהפכה החוקתית – תיאור המציאות או נבואה המגשימה את עצמה?" משפטים כח 21, 35-34 (1997) (להלן: גביזון, המהפכה החוקתית); אמנון רובינשטיין וברק מדינה "החוקה של מדינת ישראל" המשפט ח 291, 296 (2003) (להלן: רובינשטיין ומדינה, החוקה של מדינת ישראל)). הסדריה של כל "חוקה" משתנים מחברה לחברה: מהו המנגנון האוכף את עליונות החוקה ומבטל או מסייג חקיקה העומדת בניגוד לה; מהם המנגנונים המיוחדים שנקבעו לשינוי חוקה, בשונה מחקיקה רגילה; האם נדרש רוב מיוחד לצורך שינוי החוקה, האם יש צורך לקיים משאל עם או לכנס ועדה מיוחדת ועוד. גוף שבידיו סמכות מכוננת הוא אפוא גוף רב עוצמה אשר יש בידו להכריע בשאלות אלה, ולמעשה בדרך זו לקבוע את "כללי המשחק" של השיטה המשפטית (רובינשטיין ומדינה, החוקה של מדינת ישראל, עמ' 320).
--- סוף עמוד 107 ---
4. כך למשל בחלק מחוקות העולם הגדרת עליונותה של החוקה על פני חוקים רגילים באה לידי ביטוי מפורש. בחוקת קנדה (Constitution Act 1982, Article 52(1)) החוקה מוגדרת כחוק "עליון" וככל שהוראת חוק אינה עולה בקנה אחד עמה, לא יהיה לה תוקף. גם בחוקת בולגריה (Chapter I, Article 5) החוקה מוגדרת באופן דומה ואף חוק לא יכול לעמוד בסתירה לה. בדומה מוגדרת חוקת דרום אפריקה (Chapter 1, article 2) כאשר חוק שאינו מתיישב עמה אינו תקף. רבות מהחוקות הן חוקות "משוריינות", במובן זה שהן נוקשות ותיקונן מותנה ביישום פרוצדורה יוצאת דופן. כך למשל, שינוי של החוקה האמריקנית מצריך הליך רב שלבי, הכולל: בשלב ראשון, הצעת תיקון – המצריכה רוב של שני שליש בשני בתי הקונגרס, או לחלופין רוב של שליש מבתי המחוקקים המדינתיים; ובשלב השני, הליך אשרור – בו נדרש רוב של שלושה רבעים מבין המדינות השונות (באחד משני הליכי אשרור חלופיים, לפי קביעת הקונגרס (Article V)). בבלגיה, עם קבלת החלטה על בחינת הצורך בתיקון החוקה, שני בתי הפרלמנט מתפזרים באופן אוטומטי, והדיון בתיקון החוקה נערך במקרה כזה לאחר בחירות מחודשות, כאשר לבסוף, ההחלטה על תיקון החוקה מצריכה רוב מיוחד של שני שלישים בשני הבתים (Title VII, Article 195). החוקה הצרפתית מבחינה בין הצעת חוק ממשלתית לתיקון החוקה לבין הצעת חוק פרטית; הצעת חוק פרטית לתיקון החוקה מצריכה אישור במשאל עם, ואילו הצעת חוק ממשלתית לתיקון החוקה ניתן להעביר, לבקשת הנשיא, ברוב של שלוש חמישיות (Article 89). בדרום אפריקה, שינוי החוקה מצריך אישור של שני בתי הפרלמנט ברוב מיוחד (Article 74). החוקה הצרפתית והחוקה הדרום אפריקנית קובעות גם הוראות מיוחדות המבטיחות מתן שהות מספקת לדיון ציבורי קודם להצעת התיקון ובמהלך הדיון הפורמלי לגביו. חוקות רבות כוללות בתוכן "פסקאות נצחיות", כפי שצוין לעיל.