--- סוף עמוד 113 ---
המדויקים והשלכותיה מרחיקות הלכת של דוקטרינה זו. כך למשל, לא נערך כלל הדיון מדוע יש לפסול דבר חקיקת-יסוד בשל התקיימות יסודותיה של דוקטרינת ה"שימוש לרעה בסמכות מכוננות" מבלי שניתן להסתפק בסעד על פיו ניתן יהיה לראות בחוק-יסוד שכזה, כדבר חקיקה "רגיל" (וראו למשל דיון מצומצם בסוגיה זו: אריאל בנדור "המעמד המשפטי של חוקי-יסוד" ספר ברנזון 119, 141 (התש"ס)). לא נקבעו מנגנונים ברורים אשר יגדרו את תחולתה כך שלא "תזלוג" אל עבר בחינת "המניע" העומד מאחוריי דבר חקיקה, כפי שלמעשה נעשה בענייננו בחוות דעתו של המשנה לנשיאה (בדימ'), וזאת על אף שבחינת מניע לדבר חקיקה אינה אמורה לעמוד בבסיס ביטולו של דבר חוק, בוודאי לא חקיקת יסוד (וראו למשל: בג"ץ 5160/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, פ"ד נג(4) 92, 96 (1999)). החשש כי דוקטרינה זו תשמש כ"צינור קסמים" להזרמת "עקרונות 'החוקה הראויה'" כפי שניסח זאת חברי השופט הנדל בפסקה 10 לחוות דעתו, מתממש אפוא לנגד עינינו, אולי אף מוקדם ממה שיכולים אנו לשער.
16. לגופו של עניין – אף בהניח יסודותיה של דוקטרינה זו כפי שעוצבה בעניין שפיר – מצטרף אני לדברי חברי השופט נ' הנדל כי אין במאפייניה של הוראת סעיף 43ח לחוק יסוד: הממשלה כדי לערער את מעמדה החוקתי. כפי שפירט חברי בהרחבה, חוק יסוד: הממשלה כלל בתוכו, מימים ימימה, הוראות שאינן אך ורק עניינים קונסטיטוציוניים יסודיים (ראו גם: מרידור, עמ' 390). תיקונים על רקע נסיבות פוליטיות-נקודתיות ליוו את חוק יסוד: הממשלה ממש למן יומו הראשון. השינויים התכופים בחוק יסוד: הממשלה אף שימשו לתמיכה בטענה כי חוקי היסוד אינם "בשלים" להיות חוקה, שכן "הפירוט והגמישות, המאפיינים את חוקי-היסוד, פוסלים אותם מלמלא את הייעוד שנקבע להם בהחלטת הררי" (יצחק זמיר "חוקי היסוד בדרך לחוקה" חוק יסוד: הכנסת 15-14 (התשנ"ג)).
17. חברי השופט הנדל סקר בהרחבה תיקונים שונים בחוק יסוד: הממשלה והרקע הפוליטי-נקודתי שקדם להם ואין טעם שאחזור על דבריו. אוסיף רק ואציין כי הדוגמאות בעניין זה רבות (וראו עוד בהקשר זה: אליקים רובינשטיין "חוק יסוד הממשלה במתכונתו המקורית – הלכה למעשה" משפט וממשל ג 571 (התשנ"ה-התשנ"ו)). זוהי אפוא ה"החוקה" שלנו. איננו רשאים לבחור לנו "חוקה" מושלמת יותר או "לסנן" מתוך "החוקה" הסדרים שאינם לרוחנו. כאמור לעיל, התיקונים בחוק יסוד: הממשלה מושא העתירות שלפנינו אינן בגדר חידוש מהפכני. אין המדובר כלל בשינוי