2. חברי המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר סבור כי במקרה זה – הגם שיש לדחות את העתירות בעיקרן – יש לתת סעד במתכונת שהוגדרה על-ידו "התראת בטלות מרוככת" ביחס להיבט התחולה המיידית של התיקון. זאת, בהסתמך על הדוקטרינה של "שימוש לרעה" בחוק יסוד כפי שהותוותה בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 5969/20 שפיר נ' הכנסת [פורסם בנבו] (23.5.2021) (להלן: עניין שפיר). סעד זה ניתן על-ידו הן בהקשרו של הצו על-תנאי הראשון שעניינו הסדר אי-האמון בממשלה (בהיבט שנוגע להחלתו כבר החל מתקופת כהונתה של הכנסת ה-23) והן בהקשרו של הצו על-תנאי השלישי שהתמקד בסוגיית התחולה המיידית של ההסדר כולו. לצד זאת, חברי המשנה לנשיאה (בדימ') מסביר כי לא נדרש דיון בהסדר השריון הזמני, מאחר שהפך לתיאורטי עם תום תקופת כהונתה של הכנסת ה-23.
3. לעומת זאת, חברי השופט נ' הנדל סבור כי דין העתירות להידחות על כל חלקיהן. לתוצאה זו הצטרפו, בדגשים שונים, גם חבריי השופטים ע' ברון ו-ד' מינץ.
4. בכלליות אומר כבר עתה, כי כמו חברי המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר, ובשונה מחברי השופט הנדל, אני נוטה לדעה שהעתירות שבפנינו אינן תיאורטיות בעיקרן. עם זאת, לגוף הדברים, כמו חברי השופטים הנדל, ברון ו-מינץ אני סבורה שדינן להידחות.
5. קודם שאגש לפרטי הדברים, חשוב להבהיר, כי שאלת חוקתיותו של הסדר ממשלת החילופים בכללותו – דהיינו עצם האפשרות לכונן ממשלת חילופים – לא נבחנה על-ידינו, מהטעם הפשוט שהצווים על-תנאי כלל לא עסקו בה. הוצאת הצווים על-תנאי בהליך זה הייתה קו פרשת מים שהבהיר, כבר ביום 12.11.2020, בעת שהוצאו, כי בית משפט זה לא יתערב בתוכנו של הסדר ממשלת החלופים. מאז ואילך
--- סוף עמוד 116 ---
ההליך הוסיף לעסוק בהיבטים מסוימים, חשובים כשלעצמם, של ההסדר – כמפורט לעיל.
6. ועוד הערה אחת: בפסק דיננו בעניין שפיר הבהרנו כי הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד תעשה בצמצום רב ואך במקרים חריגים. בשלב זה אנו מצווים על נאה דורש ונאה מקיים. חברי השופט מינץ מציין בפסק דינו כי עמדתו של חברי המשנה לנשיאה (בדימ') מהווה "הוכחה" לחשש מפני הכרה בסמכותו של בית משפט זה לזהות ולפסול שימוש לרעה בסמכות המכוננת. אני אינני סבורה כך. מנקודת מבטי, אין מקום להימנע מהכרה בעיקרון משפטי חשוב, אך בשל החשש מפני "מדרון חלקלק". הדרך הנכונה להתמודד עם סכנת המדרון החלקלק היא פשוט לא להחליק בו.