16. חברי המשנה לנשיאה (בדימ') צידד ביישומו של קריטריון הכלליות במתכונת מרחיבה במידת מה. לשיטתו, תיקון ממשלת החילופים (הן בכללותו והן באופן קונקרטי לעניין הסדר אי-האמון) אינו ניתן לאפיון ככללי בהתחשב בכך שנחקק "תוך כדי המשחק", כך שיחול גם על הכנסת ה-23 בעת שתוצאות הבחירות כבר היו ידועות. דעתי שונה. אני מבקשת לחלוק על חברי המשנה לנשיאה (בדימ') קודם כול ביחס לדרך שבה הוא מיישם (ומרחיב) את קריטריון הכלליות שנקבע בעניין שפיר.
--- סוף עמוד 119 ---
17. במישור העקרוני, הסדר ממשלת החילופים, על פרטיו השונים, מעגן נורמה משטרית כללית. במובן זה, עסקינן בתיקון לחוק יסוד שנועד לכונן מודל שלטוני נוסף וקבוע המאפשר את הקמתה של ממשלה "מסוג חדש" – ממשלת חילופים – כחלופה למודל "הרגיל" לכינונה של ממשלה. באותו אופן, אף את הסדר אי-האמון, כשלעצמו, יש להבין ככזה שמעגן נורמה כללית בעיקרה, המסדירה באופן קבוע ולטווח רחוק את המגבלות על יכולתה של הכנסת להביע אי-אמון בממשלת חילופים. זאת, כחלק ממארג האיזונים והבלמים שנקבעו בגדרי התיקון. למעשה, אף לשיטת חברי המשנה (בדימ') הקושי הטמון בתיקון ממשלת החילופים ובהסדר אי-האמון מהיבט הכלליות אינו נעוץ בפרטיהם, אלא אך בעובדה כי אלו הוחלו באופן מיידי, כבר ביחס לכנסת ה-23.
18. אכן, תיקון שתחולתו היא מיידית עלול להיות בלתי רצוי במישור של התרבות הפוליטית ואף לעורר קשיים שונים. אולם, איני סבורה כי עובדה זו כשלעצמה הופכת אותו בהכרח לפרסונלי ועל כן לכזה שאינו עומד בקריטריון הכלליות, כמובנו בהקשרה של דוקטרינת השימוש לרעה בחוקי יסוד.
19. כפי שציינו בהרחבה חבריי המשנה לנשיאה (בדימ') והשופט הנדל, לאורך השנים נחקקו תיקונים רבים לחוקי היסוד במתכונת שנועדה לקדם פני מציאות ידועה ולחול באופן מיידי (פסקאות 137-134 לחוות דעתו של המשנה (בדימ') מלצר; פסקה 23 לחוות דעתו של חברי השופט הנדל). די בכך שאחזור ואזכיר כי אלה היו פני הדברים ביחס לתיקונים שונים שנערכו בחוק יסוד: הממשלה ועסקו, בין היתר, ביכולתם של שרים לכהן גם כסגני שרים, בסמכותו של ראש הממשלה להעביר שר מתפקידו ובהסדרת מעמדו של ממלא מקום ראש הממשלה (ראו בהתאמה: חוק יסוד הממשלה (תיקון מס' 2) משנת 1979; חוק יסוד הממשלה (תיקון מס' 3) משנת 1981; חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 4) משנת 1984). בשים לב לכך, לא ניתן לומר כי החלה מיידית של הסדר חוקתי, על אף מגרעותיה, מהווה צעד חריג דיו בהיסטוריה החוקתית המתפתחת של מדינת ישראל. חברי סבור כי המקרה של תיקון ממשלת החילופים הוא חריף יותר – מאחר שהוא נסב על נדבכים בסיסיים יותר של הקמת הממשלה. כך לשיטתו, ניתן לומר כי התגבשה נורמה חוקתית-מוסדית לפיה שינוי משמעותי בכללים חוקתיים יעשה רק באופן פרוספקטיבי. אני, לעומת זאת, מבקשת להיזהר מהבחנות אלה.