4. אכן, אין לכחד כי קיים פער בין המודל של ממשלת חילופים לבין מודל הרוטציה בתפקיד ראש הממשלה כפי שנעשה בעבר בממשלת האחדות בשנת 1984. ברם, הפער בין השניים אינו כזה שניתן לומר כי מדובר בשינוי קיצוני ומיידי של כללי המשחק.
5. סיכומו של דבר, שאין מקום להפעיל במקרה דנן את דוקטרינת השימוש לרעה בחוק יסוד.
ש ו פ ט
הנשיאה א' חיות:
אני מסכימה עם חבריי השופטים נ' הנדל, ע' ברון, ד' מינץ, ד' ברק-ארז וי' עמית שדין העתירות להידחות, וזאת מן הטעמים שאפרט להלן.
1. בשלוש העתירות שלפנינו נתבקש בית המשפט, בין היתר, להורות על ביטול חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה) (להלן: תיקון מס' 8 או התיקון; וחוק היסוד), אשר במסגרתו נוסף סעיף 13א לחוק היסוד ועניינו כינון מוסד ממשלת החילופים. צווים על תנאי הוצאו ביחס לשלושה רכיבים בהסדר: השינוי שנערך במנגנון אי-האמון (סעיף 43ח לחוק היסוד; להלן: הצו על תנאי הראשון); שריון חלק מסעיפי התיקון, אשר נעשה בדרך של הוראת שעה החלה בתקופת כהונתה של הכנסת
--- סוף עמוד 125 ---
ה-23 (סעיף 7 לתיקון; להלן: הצו על תנאי השני); ותחולתו המיידית של התיקון (להלן: הצו על תנאי השלישי).
2. כפי שציין חברי המשנה לנשיאה (בדימ') בחוות דעתו, העותרים העלו שלל טענות נגד חוקתיותו של תיקון מס' 8, ומיקדו את טענותיהם במסלולים אפשריים לקיום ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. דוקטרינה אחת שעליה עמדו העותרים היא דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, אשר הוכרה ואף יושמה בשיטתנו המשפטית (ראו: בג"ץ 4908/10 ח"כ בר-און נ' כנסת ישראל, פ"ד סד(3) 275 (2011) (להלן: עניין בר-און); בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל [פורסם בנבו] (6.9.2017) (להלן: עניין המרכז האקדמי), ולאחרונה בבג"ץ 5969/20 שפיר נ' הכנסת [פורסם בנבו] (23.5.2021) (להלן: עניין שפיר)). בעניין שפיר עמדנו, בין היתר, על כך שדוקטרינה זו מתמקדת "בזיהוי הנורמה העומדת לדיון כנורמה מסדר הנורמות החוקתיות", או, במילים אחרות – בשאלה אם ההסדר מתאים, מבחינת מאפייניו, לעיגון במדרג חוקתי (פסקאות 29 ו-41 לחוות דעתי). עוד צוין שם כי "תפקידו של בית המשפט בהקשר זה הוא להגן על החוקה המתגבשת מפני חדירה של נורמות, שאינן מצויות במדרג המתאים לכך, אל תוך המארג החוקתי באופן שעלול לגרום לשחיקה וזילות במעמדם של חוקי היסוד" (בפסקה 31 לחוות דעתי).