28. נטען כי לא נעשתה כל פעולה מול הרשויות לצורך הסתרת בעלותו של מנשה בבית ברמות השבים, שכן הבית אמנם נרשם בטאבו על שם הנאשם, אך מנשה היה שותף בהליך התכנון והבניה ובפגישות שונות שהתקיימו. מכאן נטען כי הרשויות ידעו שמנשה הוא הבעלים של הקרקע או לכל הפחות שיש לו זכויות בה, ולכן אין כאן הסתרת רכוש, בעיקר כאשר נמסר לבנק הבינלאומי על מקור הכסף.
29. לעניין מהימנותו של הנאשם, נטען כי היה מבולבל בעת שהעיד בבית המשפט, בין היתר מפאת גילו, ולכן התקשה לזכור פרטים מסוימים, אך אין המדובר בהתחמקות מצדו. נטען כי הנאשם שיתף פעולה בחקירותיו באופן מלא, חרף העובדה שהחיפוש בביתו נעשה בשעה 5 בבוקר ללא כל הצדקה, כאשר עוד בטרם חקירתו הראשונה, בוצע תשאול על ידי החוקר עומרי חודגי, שבו נשאל הנאשם בין היתר על הייעוץ שקיבל מעו"ד גלמן. נטען כי על פי עדותו של חודגי, הוא אינו זוכר מה התרחש בשלב התשאול, ולטענת ההגנה על המשטרה היה לתעד בתיעוד חזותי או קולי את תשאול הנאשם, בפרט כאשר המדינה ביקשה בתחילה להרשיע את הנאשם בעבירה שהעונש המקסימלי הקבוע לצידה הינו 10 שנות מאסר. נטען כי הנאשם לא הוזהר בדבר זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בשעה שנערך החיפוש בביתו ואין תיעוד על כך.
30. ביחס לחקירתו הראשונה של הנאשם, מיום 27.5.2014, נטען כי זו בוצעה לאחר החיפוש, הבאת נשקו של הנאשם מהעסק שלו ולאחר שעות רבות של המתנה. ניכר מדברי הנאשם בחקירה שהוא מבולבל ומבחינתו מדובר באירוע טראומטי. עוד נטען כי יש להידרש לשאלת ההסתמכות של הנאשם על הייעוץ שקיבל מעורך דינו בטרם החקירה כפי שעולה מהתייחסויותיו לכך במהלך החקירה, כאשר הסיבה שהנאשם לא פירט טענה זו לא צריכה לעמוד לו לרועץ ולגרום לדחיית טענתו. נטען כי הנאשם לא הוזהר בדבר זכות ההיוועצות בטרם החקירה הראשונה, תיעוד חקירתו השנייה התחיל לאחר האזהרה ובפתח החקירה השלישית החוקר אונגר אמר לנאשם שהוא אינו זקוק לעו"ד כיוון שמדובר בחקירה שהיא המשך של הדברים שנאמרו בעבר.
31. נטען כי המילים: "קומבינה", "צינור" ו-"פיקטיבי", אשר הופיעו בהודעות הנאשם, הן מילים שהחוקרים עשו בהן שימוש, והמאשימה התעלמה מהכחשת הנאשם כי הסכם ההלוואה היה פיקטיבי או למראית עין. ב"כ הנאשם הצביע על פערים בין תיעוד תמלילי החקירות לבין התיעוד המוקלט. נטען כי המאשימה הפנתה לאמירות הנאשם בחקירותיו כי הוא "לוקח על עצמו את הכל" או "אתן על זה את הדין", אך יש לבחון את ההקשר שבו נאמרו הדברים, ובין היתר לאחר שנאמר לנאשם שיעצרו את אשתו.