כידוע, נפסק לא אחת כי משקלה וערכה של עדות כבושה ולו רק מסיבת היותה גרסה כבושה, מועט ביותר. כבישת גרסה מלמדת כי משום מה לא היה נוח לנאשם להביא לידיעת המשטרה את גרסתו, עדותו הכבושה של עד "לא רק שאינה מסייעת לגרסתו אלא הסתרת גרסה זו לשלב כה מאוחר של ההליך מחזקת את החשד והראיות כנגדו", ע"פ 597/88 אנג'ל ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(5) 221, 247, 252; כבישת הגרסה מלמדת שאינה מהימנה, כזו שהיה דרוש לנאשם זמן כדי להמציאה, "החשש הטבעי שהכבישה נועדה להתאמת הגרסה הכבושה לראיות התביעה ולסיכול האפשרות לבחון את מהימנותה, על ידי חקירתם של העדים שהעידו לפני חשיפתה", ע"פ 5730/96 גרציאני נ' מדינת ישראל, תקדין עליון כרך 98 (2) 843, 850; כבישת גרסתו של נאשם יוצרת לפיכך חיזוק לראיות התביעה, ע"פ 365/89 אשר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 113, 129; כבישת הגרסה מצדיקה החלטה של בית המשפט לדחות את הגרסה הכבושה, ע"פ 3062/92 אסולין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 221, 225.
ערכה הראייתי של עדות כבושה הינו מועט בהעדר הסבר משכנע לכבישתה (ע"פ 2854/18 משה נ' מדינת ישראל (27.08.2019)), שכן מדובר בגרסה אותה מעלה נאשם לאחר שבחן את מלוא חומר הראיות והייתה לו הזדמנות להתאימה לחומר זה, מבלי שניתנה למשטרה אפשרות ממשית לבדוק אותה בזמן החקירה, וללא חשש לתיאום עדויות וסיכול פעולות החקירה. חולשתה של עדות כזו מודגשת אף יותר, כאשר מדובר בנאשם שלא זו בלבד שכבש את גרסתו עד לאחר שלב החקירה במשטרה, אלא אף המתין עד לשלב שבו תמה פרשת התביעה, ויכול להתאים את גרסתו באופן מדויק יותר למה שהתגלה בבית המשפט (ע"פ 2960/14 חזן נ' מדינת ישראל (18.01.2017)).
עוד בהקשר זה אפנה לנאמר בספרו של יעקב קדמי, על הראיות, חלק א', מהדורת תש"ע-2009, עמ' 501):
"הכלל הוא: עדות כבושה, ערכה ומשקלה מועטים ביותר, משום ש'הכובש עדותו' חשוד, מטבע הדברים, על אמיתותה. זאת, כל עוד אין בפיו הסבר משכנע: על שום מה נכבשה העדות עת רבה; ומדוע החליט העד לחשפה. ניתן הסבר מתקבל על הדעת ל'כבישת' העדות, רשאי בית המשפט ליתן בה אמון ולהעניק לה את המשקל הראייתי המתחייב בנסיבות."
ובהמשך בעמ' 504 נכתב כך: "ויודגש: ההסבר חייב להתייחס לשתי השאלות כאחד - הן לעניין סיבת הכבישה, והן לעניין עילת הגילוי. 'ההסבר שעל בית המשפט להשתכנע הימנו הוא לגבי שני עניינים: האחד - על שום מה שתק ... וכבש...; והשני, מה נשתנה עתה ומהו הנימוק שהניעו לשבור את שתיקתו..."