--- סוף עמוד 15 ---
הצדקה ליתן לביטוי פרשנות שונה בהקשר הייצוגי; זאת במיוחד בראי הגישה שעל מנת להגשים את תכליות חוק תובענות ייצוגיות, יש לפרש בצמצום את ההגנות הניתנות למדינה ולגופים ציבוריים בחוק זה. כן הודגש כי בחוק תובענות ייצוגיות ישנם מנגנונים נוספים שמאפשרים לשקול את חיוניות השירות שמסופק על ידי הנתבע לציבור והפגיעה שההליך הייצוגי עלול להסב ליציבותו הכלכלית (סעיפים 8(ב)(2) ו-20(ד)(2) לחוק). זאת ועוד. נקבע כי אף שיקולי מדיניות שיפוטית תומכים במסקנה כי מבחינה מוסדית אין לראות בקופות החולים כגופים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, וזאת משורה של טעמים – הן בעלות מאפיינים פרטיים יותר מאשר ציבוריים; הן גורם המסייע למשרד הבריאות בביצוע תפקידיו השלטוניים ולא מדובר בגורם מואצל; הן אינן מהוות מונופול ומתחרות זו בזו; והשירות שהן מספקות לתושבים הוא מסחרי ואין מדובר בהפעלת סמכות שלטונית.
בשולי הדברים ולמעלה מן הצורך, הצטרף השופט איטח לדעת הרוב לעניין הסמכות העניינית, וקבע שבכל מקרה הסמכות לברר את בקשות האישור נתונה לבית הדין לעבודה. כך מאחר שלשיטתו "את הוראת סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות יש לפרש כמכוון לתובענות המצויות מלכתחילה בסמכות עניינית של המערכת הכללית ולא לתובענות המצויות בסמכותו העניינית של בית דין זה (בית הדין לעבודה-ע'ב')".
הדיונים בעתירה
15. בעתירה שלפנינו מבוקש לבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי ולהורות על דחיית הודעות החדילה, כפי שהורה בית הדין האזורי. ביום 1.8.2019 התקיים דיון ראשון בעתירה. בתום הדיון, ניתנה לצדדים אפשרות להגיש טיעון משלים ביחס לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שנתקבלה סמוך לפני מועד הדיון (להלן: היועמ"ש); וכן נתבקשה התייחסות מצידם לאפשרות שבית המשפט יכריע בעתירה לגופה, כאילו הוצא בעתירה צו על תנאי.
לאחר שהצדדים הודיעו כי הם מתנגדים לאפשרות שהועלתה בנוגע למתכונת הדיון בעתירה, ניתן ביום 3.9.2019 צו על תנאי, שזו לשונו:
א. מדוע לא יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 26.6.2018 (ע"ע 20139-09-15; ע"ע 26813-09-15; ע"ע 31923-09-15; ע"ע 42179-09-15) שקבע כי המשיבות 5-2 (להלן: קופות חולים) הן בגדר "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).
--- סוף עמוד 16 ---
ב. מדוע לא ייקבע כי קופות חולים אינן עונות להגדרת "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות. בתוך כך מתבקשת התייחסות לשאלה, אם גוף יכול שיהווה "רשות" כהגדרתה בסעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות, ביחס לפעילות או שירותים מסוימים בלבד.