החוק תוחם את סוגי התביעות שניתן לנהל כתובענות ייצוגיות, ומגביל אותן לעילות המנויות בתוספת השנייה לחוק (וכן לעניינים "שנקבע בהוראת חוק מפורשת" כי ניתן להגיש בגינם תובענה ייצוגית, ראו סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות). אשר ל"רשות" – יש הבחנה בתוספת השנייה בין תביעות המוגשות נגדה בגין פועלה
--- סוף עמוד 7 ---
בכובעה השלטוני, ובין תביעות המוגשות נגדה בגין פועלה בכובעים אחרים, למשל כמעסיקה או כ"עוסקת" (עניין כהן, פסקה 31; ראו גם: פלינט וויניצקי, בעמ' 563). אחד היתרונות המובהקים המוקנים לרשות בכובעה השלטוני בחוק תובענות ייצוגיות, הוא צמצום האפשרות לנהל נגדה תביעות השבה – והגבלתן לתביעות "להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר [...]" (פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; להלן: התוספת השנייה ו-פרט 11). במאמר מוסגר יצוין, כי שאלה היא אם ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות בכובעה השלטוני גם בגדר פרטים אחרים שבתוספת השנייה, כגון פרט 7 – "תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשפ"א -2000", ופרט 9 – "הם תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.". נוסף על כך, החוק מבהיר כי לא ניתן להגיש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שאירע על ידי גורם שלישי, שעילתה הפעלה או אי-הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי (סעיף 3(א) סיפא לחוק).
5. פרט להגבלת עילות התביעה, החוק מגביל באופן משמעותי אף את היקף החבות של הרשות בתביעות השבה לפי פרט 11 – וזאת באמצעות מנגנון של הודעת חדילה. סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות מאפשר לרשות להודיע בתוך 90 יום מעת הגשת ההליך הייצוגי, כי תחדל מן הגבייה שבגינה הוגשה בקשת האישור; וככל שהוכח כי היא עשתה כן עד למועד הקובע, תידחה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. הסדר החדילה מאפשר לרשות לתקן את דרכיה עוד לפני שהדיון בבקשת האישור החל, ומכאן תרומתו להפסקת הגבייה הבלתי חוקית ללא צורך בהתדיינות משפטית; אך בה בעת מנגנון החדילה מביא לשלילת זכותם של חברי הקבוצה להשבת הכספים שלפי הנטען נגבו מהם שלא כדין – ומדובר בהגנה משמעותית שמקנה לרשות "פתח מילוט" רחב למדי מן ההליך הייצוגי (להרחבה ראו: דנ"מ יונס, פסקאות 39 ו-40 לחוות דעתה של הנשיאה א' חיות; וראו גם: בר"מ 6878/17 עיריית ראשון לציון נ' נחום, [פורסם בנבו] פסקה 2 לחוות דעתי (6.5.2020)). יובהר כי במקרה שבו בקשת אישור נדחית בשל הודעת חדילה, בית המשפט רשאי לפסוק גמול ושכר טרחה לטובת המבקש ובא הכוח המייצג כדי לתגמל אותם במקרים מתאימים על כך שהביאו לשינוי המצב הקיים ולהפסקת הגבייה הבלתי חוקית, וכן כדי לעודד תובעים פוטנציאליים להגיש תובענות ייצוגיות ראויות לפי פרט 11 (עניין אבוטבול, פסקה 30). וכך לשון סעיף 9 לחוק שמעגן כאמור את מנגנון החדילה: