בקשות האישור הוגשו בטענה כי תשלומי השתתפות עצמית שקופות החולים גבו ממבוטחים עבור אספקת ציוד מתכלה נגבו במקרים מסוימים שלא כדין (לעיל ולהלן: השתתפות עצמית). לפי הנטען, סל שרותי הבריאות מונה את השירותים הרפואיים שקופות החולים מחויבות לספק למבוטחים שלהן בהתאם לצרכיהם הרפואיים – וחובה זו כוללת גם אספקה של ציוד מתכלה שדרוש לטיפול עצמי (להלן: הציוד המתכלה); ומכאן שמקום שקופות החולים אינן רשאיות לגבות השתתפות עצמית עבור הטיפול הרפואי, לא ניתן לעשות כן אף ביחס לציוד המתכלה שנחוץ לטיפול הרפואי. וכאן המקום להבהיר, כי ב"סל שירותי הבריאות" הכוונה למכלול שירותי
--- סוף עמוד 11 ---
הבריאות הציבוריים שנקבע שיסופקו לכלל תושבי המדינה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: סל הבריאות ו-חוק ביטוח בריאות); וכי ב"השתתפות עצמית" הכוונה לתשלומים שהותר לקופות החולים לגבות בחוק ביטוח בריאות (או מכוחו) בגין שירותי בריאות מסוימים שנכללים בסל הבריאות. בקשות האישור הוגשו על רקע חוזר מס' 08-2011 שכותרתו "ציוד מתכלה" שפורסם על ידי משרד הבריאות ביום 15.6.2011, שבו הובהר כי לא ניתן לגבות השתתפות עצמית עבור ציוד מתכלה שדרוש לטיפול רפואי מסוים, אם לא ניתנה הסמכה לגביית השתתפות עצמית עבור הטיפול הרפואי עצמו (להלן: החוזר). בעקבות החוזר, קופות החולים חדלו מגביית השתתפות עצמית כאמור; אולם בנסיבות שבהן הקופות לא השיבו את תשלומי ההשתתפות העצמית שנגבו עד לאותה עת מן המבוטחים – העותרים נקטו בבקשות האישור, ובהן נתבקש החזר של תשלומים אלה שנגבו בשבע השנים שקדמו להגשת בקשות האישור.
10. העותרים לדבריהם חולים במחלת הסוכרת ונזקקים לטיפול תרופתי קבוע, לרבות משאבה תת-עורית להזרקת אינסולין שהם נושאים על גופם (להלן: המשאבה). אין חולק כי המשאבה נכללת בסל הבריאות, ועל פי הנטען מאחר שלא ניתנה לקופות החולים הסמכה או הרשאה לגבות השתתפות עצמית בגין המשאבה, אזי לא ניתן היה לגבות השתתפות עצמית עבור רכיבים מתכלים שונים שיש לרכוש על מנת לעשות שימוש במשאבה – ובהם מיכל אינסולין, סט עירוי, מחטים, צינוריות, סוללות וכדומה. כך, מאחר שהם "חלק בלתי נפרד מן המשאבה, ובלעדיהם אין כל אפשרות לעשות בה שימוש". חב"ר 41474-06-11 [פורסם בנבו] הוגשה גם על ידי העותרת 4, שהעלתה טענה דומה אולם ביחס לציוד מתכלה שרכשה לצורך שימוש בשתל קוכליארי שמסייע למאובחנים בלקות שמיעה.