בית הדין הארצי קבע בפסק דין מיום 26.6.2018 כי בכל הנוגע לפעולות שמבצעות קופות החולים במסגרת סל הבריאות, ובכלל זה גביית השתתפות עצמית, יש לראותן כ"רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות וכן יש לסווג את ההשתתפות העצמית כ"תשלום חובה אחר" לפי פרט 11 לתוספת השנייה. בהמשך לכך, נקבע כי יש להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי על מנת שיכריע – על יסוד קביעות אלה – בשאלת תוקפן
--- סוף עמוד 13 ---
של הודעות החדילה שהגישו קופות החולים. עמדה זו התקבלה בדעת רוב של הנשיא (בדימוס) י' פליטמן והשופט ר' פוליאק ונציגת הציבור גברת י' הראל-בוכריס, ובניגוד לדעתו החולקת של סגן הנשיאה השופט א' איטח (להלן: פסק הדין או עמדת הרוב ו-עמדת המיעוט, בהתאמה). כך בתמצית וכעת בהרחבה.
13. עמדת הרוב, מפי הנשיא בדימוס י' פליטמן, קבעה כי לקופות החולים מאפיינים מובהקים של גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין – "קופות החולים מספקות שירותי בריאות, שהם שירות ציבורי חיוני, ברמה הלאומית, לכלל האוכלוסייה, מכוח חוק הבריאות והתקנות שהותקנו מכוחו, ובכך משמשות זרועה הארוכה של המדינה במילוי תפקידה השלטוני בתחום הבריאות". נקבע כי הגם שבתחילת דרכן קופות החולים נוסדו כאגודות עותומאניות, עם חקיקת חוק ביטוח בריאות הן הוכרו כ"קופות חולים" כהגדרתן בחוק זה – ופעילותן הוסדרה וצומצמה לתפקידים ציבוריים גרידא, במיוחד ככל שהדבר נוגע לאספקת שירותים לפי סל הבריאות. מסקנה זו מתחזקת בהינתן שהמימון של קופות החולים הוא ציבורי והן פועלות ללא מטרת רווח; בהיותן נתונות לפיקוח, ביקורת ורגולציה כבדה; ובשים לב לחובות הרבות שמוטלות עליהן בהיותן גופים ציבוריים – ובתוך כך החובה לקבל לשורותיהן כל תושב שמעוניין בכך. בהתבסס על האמור, נקבע כי המסקנה המתבקשת היא שקופות החולים ממלאות תפקיד ציבורי על פי דין; תוך שהודגש כי סיווגו של גוף כפרטי או כציבורי אינה גורפת (ברמה מוסדית), והיא תלוית הקשר ונסיבות – היינו, בשים לב לטיב הפעילות שעל הפרק. בהמשך לכך נאמר כי בגביית השתתפות עצמית מבצעות קופות החולים פעולה מכוח חוק ביטוח בריאות, במסגרת סל הבריאות, ולפיכך מדובר בפעולה שקרובה יותר במהותה לפעולה שלטונית-ציבורית מאשר לפעולה עסקית-מסחרית. במילים אחרות, נקבע כי בכל הנוגע לפעילות הספציפית של גביית השתתפות עצמית קופות החולים פועלות בתור "רשות".
עמדת הרוב הוסיפה וקבעה שלמרות שבית הדין האזורי לא הכריע בשאלת סיווג ההשתתפות העצמית כ"תשלום חובה" או כ"מחיר", ניכר כי מדובר ב"תשלום חובה אחר" כאמור בפרט 11 לתוספת השנייה; "זאת משדמי ההשתתפות במקרה הנוכחי משולמים בגין הציוד המתכלה הנכלל בשירותי סל הבריאות ונגבים על ידי הקופות מכוח הסמכה בחוק הבריאות, המאפשרת לקופות החולים לגבות עבור שירותי סל הבריאות תשלום מהמבוטחים עד לשיעור מרבי מסוים". בהקשר זה צוין, כי העובדה שמדובר בתשלום חובה תומכת במסקנה שבגביית השתתפות עצמית פועלות קופות החולים "על פי דין", ומשמע שהן נחשבות כ"רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות.