36. הגם שככלל, כעניין של מדיניות משפטית יש לתת תוקף להסכמי פשרה כמו גם לכתבי וויתור, הרי קובעת כי בנסיבות מקרה זה, כתבי הוויתור עליהם הוחתמו התובעים (לרבות תובעים 76-77) אינם שוללים את זכותם להגשת התביעה.
37. על כן, הריני קובעת כי אין בכתבי הויתור כדי לחסום את התובעים מהגשת התביעה.
פלוגתא מס' 9 - מה משך הזמן שיש לייחס לתוספות והשינויים?
38. לטענת התובעים, הנתבעות לא עומדות בתנאים שנקבעו בפסיקה לעניין זה, ובכלל זאת כי המועד החדש יהיה בהסכמת הצדדים; וכן שישקף קשר לתקופה שנדרשה לביצוע השינויים, כאלו החורגים משינויים צפויים.
התובעים סומכים ידם על פסק הדין בעניין שמש אשר דן באריכות בסוגיית הפיצוי המגיע לרוכש דירה מקבלן בגין איחור במסירתה.
בפועל, המועדים המעודכנים נקבעו באופן חד צדדי על ידי הנתבעות; ואין כל יחס סביר בין התקופה שנדרשה לביצוע השינויים לבין התקופה השרירותית שנקבע בהסכמי השינויים.
חוות דעת המומחה מטעם התובעים, מלמדת כי קביעת תקופות הארכה נעשתה באופן שרירותי. כך, המומחה קבע כי אין יחס סביר בין התקופה שנקבעה ולבין זו הראויה.
מעבר לכך, לא השינויים היו אלו שגרמו לעיכוב במסירת הדירות (והראיה כי דירה 72 לא נעשו בה כלל שינויים והיא נמסרה רק ב-24.6.2015, לאחר מסירת 20 דירות בהם נעשו שינויים).
ביטול שירותי האורחים שחלק מהתובעים ביקשו לבצע, חסך לנתבעות זמן ומשאבים רבים.
על רקע זאת, אין ליתן תוקף להסכמי השינויים.
בהינתן כי השינויים הם על הרף הנמוך, הרי שיש לקבוע תקופות ארכה, בהתאמה.
39. הנתבעות טוענות, כי ההלכה בעניין שמש אינה רלוונטית לאותם תובעים שחתמו על כתב הויתור, הן מהטעם שבמועד זה ההלכה בעניין שמש טרם נפסקה והן מהטעם שניתן להתנות על הוראות חוק קוגנטיות במסגרת פשרה בדיעבד.
כמו כן ההלכה בעניין שמש אינה רלוונטית ביחס לתובעים שחתמו על הסכם המכר קודם לכניסת תיקון 5 לתוקף.
משכך, באשר לתובעים שחתמו על הסכם המכר עובר לכניסתו לתוקף של תיקון 5 – יש לדחות את מועד המסירה ב-60 יום כנגזרת להסכמי השינויים.
מעבר לכך, תובעים אשר על פי הסכמי השינויים נקבעה להם תקופת עיכוב ארוכה יותר, יהא משך הדחייה בהתאם להסכם זה.
אין רלוונטיות להליך שהתנהל בין הנתבעות לבין דורי לבירור המחלוקות בתביעה דנן, שכן המדובר בשתי מערכות יחסים חוזיות שונות ונפרדות.
כמו כן, הנתבעות אינן צד להסכמי השינויים אלא הקבלן המבצע, דורי, בלבד. בהסכמי המכר לא הוגדרה תקופת הדחייה עקב התוספות והשינויים ולכן לא הייתה לנתבעות סיבה לחשוב שההסכמה אינה מחייבת אותם ולשנות מצבן לרעה באשר לתכנון מועד מסירת הדירות.
אין בסיס לטענה בדבר חסכון בזמן בעקבות ביטול שירותי האורחים, לבקשת חלק מהתובעים.