10. לתמיכה בטענותיהם צירפו נתבעות 5 ו – 4, את חוות הדעת של פרופ' עלי קרייזברג (להלן: "חוות דעת קרייזברג" ו - "פרופ' קרייזברג" בהתאמה). בחוות דעת קרייזברג מסביר פרופ' קרייזברג את הרקע לפעילות זירות מסחר ומתאר את שוק המט"ח, שוק הזהב ונגזריו ושוק הנגזרים על מדדי מניות.
בהתייחסו לעניין המינוף בשוק המט"ח, מציין פרופ' קרייזברג (שם, ע' 16):
"אחד ממאפייני שוק המסחר במט"ח העיקריים הינו שיעורי המינוף המקובלים בו. יכולת השימוש במינוף הגבוה שונה מהותית משיעורו בענפים ושווקים אחרים. ולכן מהווה את אחד היתרונות למשקיעי המט"ח ואחד הגורמים אשר תורמים להיקפי המסחר המהותיים בשוק זה.
מינוף הינו למעשה הלוואה הניתנת למשקיע המט"ח מטעם הגוף הפיננסי אשר המסחר מבוצע דרכו. על ידי שימוש בהלוואה זו (מינוף) יכול משקיע להגדיל את היקף ההשקעה שלו על פי יחס המינוף. דהיינו במידה ויחס המינוף הינו 2 : 1 (כמקובל שבשווקי המניות האמריקאים) ינהל המשקיע השקעה בהיקף של פי 2 ביחס להונו העצמי. מקובל בשוק המסחר במט"ח, כי יחסי המינוף הינם גדולים יחסית ויכולים להגיע לרמות של 200 : 1 ואף למעלה מכך. מקובל כי משקיע אשר משתמש במינוף לצרכים ספקולטיביים יידרש להשלים הון עצמי או לסגור פוזיציה במקרים בהם ירידת ערך ההשקעה פוגעת ביחס המינוף ומעלה אותו מעל לסף שקבוע מראש".
11. בחוות דעתו ניתח פרופ' קרייזברג את מאפייני העסקאות בחשבונו של התובע בקפיטל מיום 9.5.2013 עד ליום 4.3.2014 ובסה"כ 273 ימי מסחר, בהם ממוצע החשיפה (נפח העסקאות הפתוחות בסוף כל יום) עמד על 830,299 דולר כאשר ההון העצמי הממוצע עמד על 204,425 דולר. כך ציין פרופ' קרייזברג ביחס למינוף בחשבונו של התובע:
"למרות שפעילותו של התובע הייתה לפני שהרפורמה נכנסה לתוקפה (תקנות ביחס לרמת המינוף שנכנסו לתוקף בשנת 2015– מ.א), בשים שלב לא עלתה רמת המינוף בתיקו מעל 100. בבדיקה של פעילותו של התובע לסיומו של כל יום מסחר עולה כי ממוצע המינוף עמד על 7 שהוא נמוך לאין שיעור מהמותר היום. ב – 65 ימי מסחר מתוך 273 ימים היה שיעור המינוף נמוך מ – 1, כלומר לא היה מינוף כלל".
מוסיף פרופ' קרייזברג כי גם במסחר התוך יומי לא עלה שיעור המינוף על המותר.
12. בהתייחסו לעמלות שנגבו מהתובע, מציין פרופ' קרייזברג (שם ע' 35):
"מבדיקת העסקאות עבור התובע כפי שנרשמו בחשבונם של מנהלי התיקים עולה כי בעסקאות מט"ח הייתה גביית כדלהלן: Markup (ההפרש בין מחיר השוק האחרון למחיר בצוע העסקה) – הטווח היה בין 0 ל – 2.2 פיפסים. כלומר שיעור נמוך בהרבה מזה המקובל בפלטפורמות הגדולות בישראל (בנקים). למשל על עסקה של 100,000 דולר שיעור העמלה היה בין אפס ל – 20 דולר בלבד.
Commission – לא נמצאה כל עדות לגבייה.
Rollover - (עמלת גלגול והמשכיות של עסקה העומדת לפקוע) נגבתה עמלה דולרים בערך מחלט. שיעור העמלה נע בין חצי פיפ ל – 0.8 פיפ. אך בו זמנית במרבית העסקות שעור ה markup ירד לפיפ אחד".