15. פרופ' קרייזברג נחקר במשך שעות רבות ועדותו בעניין שיעור המינוף בהשקעותיו של התובע הייתה קוהרנטית, נסמכה על נתונים שהוצגו ולא נסתרה על ידי בא כוח התובע אשר הרבה לחזור על שאלות באופנים שונים בכדי להסיט את המומחה מעמדתו, ללא הועיל, ואיני רואה סיבה שלא לסמוך על חוות דעתו של פרופ' קרייזברג בעניין זה. בסיכומיו, טוען התובע כי הנתונים עליהם נסמך פרופ' קרייזברג לעניין חישוב המינוף אינם מהווים חלק ממערך הראיות (סעיף 44), אלא שאפילו בכך אין כדי להועיל לתובע אשר עליו הנטל להוכיח את טענותיו לעניין שיעור המינוף, וכאמור איני סומך על חוות דעת צונג.
16. בחקירתו התייחס פרופ' קרייזברג לעניין העמלות ששולמו לקפיטל, לקרימן ולשרירא, ועמד על דעתו שמדובר בהתנהלות מקובלת בשוק ההון הן מבחינת עצם תשלום העמלות והן מבחינת גובה העמלות, לגביו הבהיר "הוא נמוך לאין שיעור מפלטפורמות אחרות בשוק" (ש' 15 ע' 571 לפרוטוקול הדיון מיום 8.1.2019).
17. אחר עיון בחוות הדעת וחקירות המומחים כמפורט לעיל, אני מעדיף את חוות דעתו של פרופ' קרייזברג, לפיה אין עדות לכך שהמינוף בחשבון ההשקעה של התובע, הן בתקופת ניהולו על ידי קרימן או מרקוריוס והן בתקופת ניהולו על ידי שרירא או נתבעת 3, חרג מ – 100, אין עדות לכך שקפיטל ביצעה עסקאות שאינן מתכסות דרך ספק נזילות או לא רכשה מוצרים פיננסיים מגסים, עמלות תיווך פיננסי הן בסיס לקיומו של שוק ההון, עמלות התיווך ששולמו על ידי התובע היו נמוכות מעמלות המקובלות בפלטפורמות הגדולות בישראל ואסטרטגיית השקעה לטווח קצר כרוכה בריבוי עסקאות קצרות טווח, ובמצב דברים זה, אין להסיק מריבוי עסקאות שנעשו באופן מלאכותי רק כדי לייצר הכנסות לקפיטל או למנהלי התיקים.
18. עניין אחד לא הובהר דיו במסגרת חוות הדעת של פרופ' קרייזברג, וזה עניין ניגוד העניינים הגלום בהסדר העמלות השונות שהמשותף לרובן אם לא כולן שגודלן נקבע לפי היקף המחזור או מספר העסקאות, באופן המעורר חשש לניגוד עניינים, בכך שיכול ומנהל התיקים יבחר לבצע עסקה ממניע של הגדלת העמלה. יצוין עם זאת, כי לא מצאתי שיש בחוות הדעת של צונג ניתוח של עסקאות המלמד שמנהלי חשבון ההשקעות של התובע ביצעו פעולת השקעה ללא תוחלת רק לצורך חיוב העמלה. מקובלת עליי גישתו של פרופ' קרייזברג לפיה, כל עניין ההשקעה בשוק ההון לרבות מט"ח וסחורות, אינו עניין לוודאות ובכל עסקה קיים סיכון לצד סיכוי, ואין יודע. לפיכך ומשלא ניתן לומר על עסקה שביצע מי ממנהלי חשבון ההשקעות של התובע שיש בה רמת וודאות להפסד, ממילא, לא הוכח שמנהלי חשבון ההשקעות של התובע ביצעו פעולות מתוך ידיעה שהתובע יפסיד רק כדי לזכות בעמלת ביצוע. מקובלת עלי טענת קפיטל, לפיה האינטרס הכלכלי שלה ושל מנהלי התיקים הוא שהלקוח ירוויח בהשקעותיו כי אז תוחלת הרווח מעמלות תגדל עוד. לציין, כי מהאופן בו מנסה התובע להציג את הדברים משתמע כאילו מנהלי התיקים זכו לעמלות בגלל ההפסדים של התובע (כך, לכאורה עולה מעדות התובע, ש' 1 ע' 152 לפרוטוקול הדיון מיום 28.3.2018). אלא שמצב הדברים הוא שונה, לפי שעל פי ניתוח העמלות בחוות דעת צונג ובחוות דעת פרופ' קרייזברג, הובהר כי העמלות שולמו בין אם היה רווח ובין אם היה הפסד.