44. לטענת התובע, אין לסמוך על התקנות הנוגעות למינוף עליהן הסתמך פרופ' קרייזברג בטענתו לפיה שיעור המינוף בעסקאות שבוצעו בחשבון ההשקעה של התובע היה סביר. זאת, משום שהתקנות לא היו בתוקף בתקופה הרלבנטית ומשום שהם חלו על זירות סוחר ולא על מנהלי תיקים. בהתחשב בנתונים ובחישובים שביצוע פרופ' קרייזברג ופורטו לעיל, נראה כי קיים פער גדול בין המינוף בפועל בעסקאות שבוצעו בחשבונו של התובע לבין המינוף הקבוע בתקנות. מעבר לכך, אף אם התקנות האמורות לא חלות, יש בהן כדי ללמד על המינוף הסביר (בעיני מתקין התקנות – הרגולטור) בעסקאות בהן היה מעורב התובע. לכך יש להוסיף, כי בזמן אמת התובע היה מודע להתנהלות החשבון וכפי שפורט לעיל, גם בשלבים בהם נחל הפסדים ניכרים, ביקש להמשיך ולפעול בחשבון באותן השקעות. כך לאחר שהפסיד 40,000 דולר ובסה"כ 20% מההשקעה, ביקש מקרימן להמשיך ולנהל את חשבון ההשקעה, וכך לאחר שהפסיד 70,000 דולר ביקש משרירא להמשיך לנהל את חשבון ההשקעה. כל זאת, כאשר הוא ו/או אשתו עוקבים אחרי מצב החשבון בזמן אמת. אוסיף בעניין זה, כי סברת התובע לפיה בהעדר הבחנה בין עסקאות מט"ח וזהב לגביהן נקבע רף מינוף של 100 לבין עסקאות נגזרים על מדדי מניות לגביהן נקבע רף מינוף של 40, ניתן להניח שהייתה חריגה מהוראות התקנות, אינה יכולה להתקבל בהעדר הוכחה. מכל מקום מחוות הדעת של פרופ' קרייזברג ומעדותו שוכנעתי שרף המינוף בעסקאות שבוצעו בחשבון ההשקעה של התובע היה נמוך מהרף הקבוע בתקנות למצער באותן עסקאות שנבדקו על ידו.
45. התובע הפסיד את כספו ועל כך יש להצטער, אולם נוכח האמור לעיל, נראה כי בניגוד לטענתו כאילו ביקש להשקיע באופן סולידי, בזמן אמת צפה התובע אפשרות שיפסיד חלק ניכר מהשקעתו ואפשר אף את כולה. כך, למרות שהפסיד 40,000 דולר המהווים 20 אחוז מהשקעתו בתוך זמן קצר מאוד, בעוד הוא עוקב אחרי חשבונו, לא נרתע התובע והמשיך באותה השקעה באותו האופן עם אותו מנהל תיקים (קרימן). יתר על כן, גם כאשר הפסיד 70,000 דולר בתוך זמן קצר, לא נרתע התובע והמשיך באותה השקעה עם שרירא. דהיינו, אפילו הייתי מוצא הפרה של איזה מהוראות חוק הייעוץ בעצם קבלת העמלות על ידי מי מהנתבעים, בניגוד לטענת התובע, נראה כי בנסיבות בהן בחר התובע להתנהל ביחס להשקעתו, הפסד ההשקעה אינו נופל למתחם הסיכונים אותם ביקש המחוקק למנוע, ואין למצוא קשר סיבתי משפטי בין ההפרה הנטענת לבין ההפסד הכספי שנחל התובע. כך הוא גם לעניין טענותיו של התובע להפרת הוראות סעיפים 2 (ב), 3א, 12, 13 לחוק הייעוץ. משכך, איני רואה צורך לבחון את הטענות הקונקרטיות שמעלה התובע ביחס לכל אחד מהסעיפים האמורים, חלקן טענות שלא נזכרו בכתב התביעה.