דיון
1. מכתב התביעה עולה כי התובע מבסס את זכותו לסעד הנתבע על עילות שייחס לכל אחד מהנתבעים, כמפורט להלן:
א. קרימן - הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, תוך הפרת הוראות סעיפים 2, 11, 12, 13, 14, 15, 16א, 17 (א), 18, 20, 20ג, 24, ו – 26 לחוק הייעוץ, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.
ב. שרירא ונתבעת 3 - הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, תוך הפרת הוראות סעיפים 2, 10ב 11, 12, 13, 14, 15, 16א, 17 (א), 18, 20, 20ג, 24, ו – 26 לחוק הייעוץ, הפרת התחייבות חוזית לפיה הפסדיו של התובע לא יעלו על 5%, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.
ג. קפיטל ואפקס ישראל – אחריות לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין, ביחס לעוולות הנטענות כלפי קרימן ואלירן, הפרת חובות המוטלות מכוח הוראות סעיפים 8 ו – 9(ב) לחוק השליחות, תשכ"ה – 1965, הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, בייחוס לפעילותו של יוסי גפני תוך הפרת הוראות סעיפים 2, 3א, 11, 12, 14, 15, 16א, 17, 18, ו - 20 לחוק הייעוץ, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.
2. לתמיכה בטענותיו צירף התובע חוות דעת מטעם צונג (להלן: "חוות דעת צונג"). מחוות דעת צונג, עולה כי הוא התבקש לחוות את דעתו בשני עניינים. האם הסדרי העמלות שקיבלו קפיטל, קרימן ושרירא יצרו ניגודי עניינים מול הלקוחות שבטיפולם. עניין נוסף בו התבקש צונג לחוות את דעתו נוגע לאופן בו התנהלו השקעותיו של התובע.
3. בחוות הדעת, מציין צונג כי קרימן קיבל עמלות בסך של 40,275.19 דולר בתקופה בה ניהל את השקעותיו של התובע, תוך הפסד כולל בסך 70,923.03 דולר. לעומתו קיבל שרירא עמלות בסך 30,659.55 דולר בתקופה בה ניהל את השקעותיו של התובע, תוך הפסד כולל בסך 118,296.35 דולר (שם, סעיף 5).
4. בסעיף 6 לחוות הדעת, טוען צונג:
"מינוף פיננסי" (Financial Leverage): מינוף פיננסי (או "מינוף") הוא מונח מתחום המימון המתאר את החשיפה לסיכון של יחיד או גוף הנוטל הלוואות. בהקשר של חברות כמו פקס"מ, המינוף מדמה הלוואה, במובן זה שהוא מאפשר למשקיע לבצע עסקה, או מספר עסקאות במקביל, בסכומים הגבוהים בהרבה מהכסף שהוא מפקיד בחשבון. כך למשל, משקיע שמפקיד 10,000 דולר, ונכנס לעסקה במינוף של 20, מבצע עסקה בהיקף של 200,000 דולר.
המינוף יותר סיכון משום שברמות מינוף גבוהות תנודות קטנות בשער נכס הבסיס (מדד, מטבע או סחורה) נגד הלקוח, יכולות להביא להפסד ניכר. כך למשל, אם משקיע מפקיד 10,000 דולר, במינוף של 20 (ומשכך נכנס לעסקה של 200,000 דולר), אזי תנודה של אחוז אחד בשער נכס הבסיס, כנגד הלקוח, תגרום להפסד של 2000 דולר, כלומר 20% מסך ההשקעה.
נקודה אותה חשוב להדגיש היא כי מינוף גבוה יפעל בסופו של דבר לרעתו של הלקוח. הסיבה היא שתנודות במדדים ובמטבעות מתרחשות כל העת, ובאופן אקראי, וללקוח, להבדיל מהחברה שמולו, אין יכולת "לספוג" הפסדים גבוהים. כפועל יוצא, ככל שרמת המינוף עולה אזי לאורך זמן, ההסתברות שהלקוח יפסיד גבוהה מההסתברות שהוא ירוויח".