5. בסעיף 7 לחוות הדעת, מתייחס צונג לעמלות שקיבלו קפיטל, קרימן ושרירא, וכך נטען:
"מהמסמכים המצ"ב בנספחים 4 – 6 עולה שבין פקס"מ, פקס"מ ישראל, ומספר גורמים נוספים, ובין מנהלי התיקים, נחתמו שורה של הסכמים לתשלום עמלות למנהלי התיקים, אשר נובעות מהפעילות שתתבצע בחשבונות אשר בטיפולם. הסכמים אלה מתייחסים בעיקרם לסוגי העמלות הבאים:
עמלת "rebate" (להלן – "ריבייט"), בהקשר הנדון, מהווה אחוז מסוים מתוך סך מחזורי המסחר שיבוצעו בחשבונות נתונים, אשר משולם למקבל העמלה, גובה עמלת הריבייט הוא, אם כן, ביחס ישר להיקף המחזורים. לפיכך, תשלום של עמלת ריבייט נותן למקבלה תמריץ להגדיל את היקף המחזורים.
עמלת "markup" (להלן – "מרקאפ"): מרקאפ, בהקשר הנדון, הוא אחוז מסוים מתוך העסקה שמופרש למקבל עמלה זו, אשר מתווסף לעמלה אותה מקבל עושה השוק עם פתיחת העסקה. עמלת המרקאפ גם היא, אם כן, ביחס ישר לגובה העסקאות – או המחזורים – שמבוצעים בחשבון. לפיכך, כמו ריבייט, גם עמלת מרקאפ נותנת למקבלה תמריץ להגדיל את היקף המחזורים.
Commission: בהסכמים המצ"ב יש גם התייחסות בודדת לתגמול שנקרא "Commission", ומוגדר שם כסכום דולרי נתון אשר ישולם בהגעה למחזור עסקאות של מיליון (ככל הנראה מיליון דולר). נראה כי ההבדל בין תגמול זה ובין הריבייט הוא בכך ש"Commission" לא מחושבת כאחוז מתוך מחזור, אלא כסכום שמשולם בהגעה למדרגת סכום מחזורים. מכל מקום, כמו ריבייט ומרקאפ, גם עמלה זו נותנת למקבלה תמריץ להגדיל את היקף המחזורים.
...
חשוב להבין כי ה"פיפ" (אמת מידה לשיעור עמלות – מ.א) מחושב מתוך גובה העסקה, הכולל את שיעור המינוף, ולא מתוך סכום ההפקדה. כך למשל, נניח שמנהל תיקים זכאי לעמלה של 2 פיפס, ונניח שעסקינן בעסקת יורו – דולר. אם שער היורו – דולר הוא 1.966, אזי 2 פיפס (0.002/1.966) שווים לכעשירית האחוז. נניח שלקוח הפקיד 1,000 דולר ומנהל התיקים ביצע עסקה במינוף של 20, כלומר עסקה של 20,000 דולר. במקרה כזה, העמלה שיקבל מנהל התיקים, שהיא כאמור כעשירית האחוז, תחושב מתוך ה – 20,000 דולר, ולא מתוך ה – 1,000 דולר. סך העמלה בדוגמא זו יהיה, אם כך, כעשרים דולר. נקודה זו חשובה כדי להבין מדוע, בפירוט העמלות בתיק הנדון, המצ"ב כנספחים 1 – 3, ניתן לראות שמנהלי התיקים קיבלו עמלות שהגיעו במקרים רבים לעשרות דולרים בגין עסקה בודדת. (כפי שיפורט להלן, בחשבונות הנדונים בוצעו מאות ואף אלפי עסקאות).