20. יצוין כי התצהיר כלל בנוסף נושאים רבים שאינם רלוונטיים להליך זה, כמו למשל אופן תפקודו של ראש העיר הקודם המנוח מר מנחם אריאב ז"ל וכן אירועים המיוחסים לתובעת לאחר משלוח המכתב.
21. בנוסף צירף עו"ד רובין לתצהירו תצהירים של גב' פנינה שלו וע"ד שרה שי, אשר הוכנו, כאמור בהם, לצורך ההליך בנצרת ולא לצורך הליך זה. תצהירים אלה לא התקבלו לתיק בהתחשב בכך שבאותו הליך כבר ניתן פסק דין ואין מקום לשמוע פעם נוספת עדויות, שכבר יש ביחס אליהן מעשה בית דין.
22. מטעם התובעת הוגש תצהירה ב-2/20 ובו התייחסות מפורטת לכל אחד מההליכים אותם מאזכר עו"ד רובין בתצהירו.
23. עדותה של התובעת בחקירתה הייתה מהימנה, קוהרנטית וסדורה. העדות הייתה ישירה ולא מתחמקת תוך שהיא משיבה לכל השאלות אודותיהן נשאלה באופן ששופך אור על הנסיבות. מתשובותיה עולה כי לא הייתה שותפה למעשה פסול כלשהו. כן עולה כי תשובותיה מבוססות על קביעות שנקבעו בפסקי דין מנומקים שניתנו.
24. לא נעלמה מעיני בהקשר זה הפנייתו של הנתבע לאחר שלב הסיכומים ב"הודעה דחופה ובקשה" שהוגשה על ידו ובה הוא מפנה לכאורה לכך שהתובעת בעדותה משקרת ביודעין בכך שלא ראתה את המכתבים שנשלחו לראש העיר עובר למכתב מושא הליך זה.
אני דוחה טענה זו מכל וכל. הנתבע לא מדייק בטיעוניו וזאת מכיוון שעו"ד גורדון בעדותה ציינה כי עליו להיות ממוקד, ואם יציג מכתב היא תשיב אם ראתה או לא (עמ' 37, שורות 11-12) אולם הנתבע לא הפנה אותה לכל מכתב שהוא.
זאת ועוד, המכתב ששלח הנתבע מיום 27/10/17 (נספח ד' לתצהירו) ואשר אליו הוא מתייחס בבקשה הנ"ל, אינו מתייחס להתנהגותה של התובעת, אלא לטענות הקשורות לראש העיר המנוח מנחם אריאב ז"ל ואזי אין רלוונטיות בין המכתב הזה לשאלה שנשאלה התובעת ובוודאי שלא ניתן לייחס לה אמירה שאינה אמת בשל תשובתה.
25. בשולי התייחסותי לעדות התובעת יצוין כי נוכח מועד הגשת התצהיר (לאחר שניתן פסה"ד בהליך בנצרת), לא מצאתי לייחס חשיבות למועד שבו לכאורה אומתה חתימת התובעת על התצהיר, כפי שטען הנתבע בסיכומיו ובהתחשב בכך שהנתבע אף לא עימת את התובעת בחקירתה הנגדית ביחס לכך.
השאלות במחלוקת
26. בין הצדדים אין מחלוקת בדבר לשון הרע מושא המכתב ומכתב התשובה, או הפרסום שלהם והמחלוקת היא ביחס להגנות, שיש לעו"ד רובין, לטענתו.
27. עו"ד רובין טוען כי עומדת לו בעיקר ההגנה ע"פ סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, שעניינה פרסום שהינו הגשת תלונה על הנפגע. הנתבע טוען כי היה לו יסוד להאמין באמיתות תוכנו של המכתב ולכן הפנה אותו כתלונה לגורמים הרלוונטיים.