81. ברע"א 4740/00 לימור אמר ואח' נ' אורנה יוסף ואח' (פורסם בנבו, 14.8.01) אליו התייחסה ב"כ התובעת בסיכומיה, יש התייחסות לקווים המנחים ביחס לפרמטרים המשפיעים על אומדן שיעור הנזק:
"בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו, ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדווידואלית. אין לקבוע "תעריפים". בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. אכן התנהגותו של הניזוק לפני פרסום ולאחריו עשויה להוות אמצעי שעזרתו ניתן לעמוד על נזקו. בדומה התנהגותו של המזיק עשויה אף היא להשפיע על שיעור הזנק והערכתו. כך, למשל, התנצלות על דברי לשון הרע עשויה להקטין את הנזק שהם גרמו ובכך להשפיע על שיעור הפיצויים (ראו סעיף 19 לחוק). חומרת הפגיעה ברגשותיו של הניזוק ובשמו הטוב נמדדת לעיתים בחומרת מעשיו וביטוייו של המזיק. ודוק, אין בכך פיצוי עונשי. זהו נזק מוגבר המביא לפיצוי מוגבר. (agrravated). בשל התנהלות המזיק. כך למשל, מזיק היודע כי דבריו אינם אמת והעושה כל מאמץ בבית המשפט להוכיח את אמיתותם. עשוי לגרום להגברת נזקו של הניזוק ובכך להגביר את הפיצוי שלו הוא יהיה זכאי".
82. בעניינינו היקף הפגיעה חמור. מדובר בייחוס שחיתות פלילית והתנהגות חסרת מוסר ביחס למי שמכהנת כעו"ד ציבורית ואף ניתן לה תואר אבירת איכות השלטון בשל היותה שומרת סף ולוחמת בדיוק במעשים המיוחסים לה לכאורה ע"י הנתבע, דהיינו לוחמת בשחיתות.
83. מדובר גם במי שקיבלה צו הגנה מהיועץ המשפטי לממשלה בשל התנהלותה כנגד ראש העיר גפסו בזמנים הרלוונטיים.
84. ייחוס האשמות של שחיתות והעדר מוסריות דווקא לתובעת כאן, אשר בתוקף תפקידה נלחמה בעוולות אלה, יש בה כדי לפגוע בה פגיעה יתירה ולשמוט תחתיה את הבסיס שהוא דרך התנהלותה.
85. הפרסומים נשלחו כאמור, לכל מי שיש לתובעת ממשק עבודה איתו, ראש העיר, כל חברי מועצת העיר, אנשי ציבור בעלי מעמד בתחום המשפט ואנשי משטרה בדרגות בכירות שונות ואזי לשון הרע המכוון לעיניהם של אלה מקבל משמעות חמורה יותר.
86. התוצאות שהמכתבים היו יכולים להוביל אליהם היא פיטוריה של התובעת מתפקידה וזאת כפי שנדרש באופן מפורש במכתב.
87. מחקירתו של עו"ד רובין עולה כי לא עשה דבר כדי לברר האם מה שכתב הוא אמת.
88. חמורה מאד היא גם העובדה שכותב המכתב הוא עו"ד אשר לדברי מייחס הציבור בד"כ מהימנות רבה שכן ידוע לעו"ד שעליו לדייק בדבריו.
89. כשהתבקש עו"ד רובין להתנצל על דבריו, לא רק שלא התנצל אלא הוא חזר וכתב מכתב תשובה שבו הוא שוב מייחס לתובעת התנהלות בדפוס של שחיתות ובכך מגביר את הפרסום של לשון הרע.
90. ולא רק זאת, אלא שגם במהלך ניהול כל ההליך לא הפסיק הנתבע מלייחס לתובעת בכל הזדמנות התנהלות מושחתת, בכתב ההגנה שהגיש, בתצהיר, בבקשות השונות שהוגשו במשך כל ההליך ואף אם אין בכך צורך, כך למשל, בבקשות לדחיית מועדי דיון וכמובן במהלך החקירות והסיכומים.
91. הנתבע מגדיל לעשות וכאשר כב' השופט טל קבע כי עו"ד גורדון לא הסתירה את מסמך ת/1, הוגשה תלונה כנגד השופט וכעת נטען על ידי עו"ד רובין כי אין לקבל את פסק הדין וממצאיו. דהיינו גם כאשר יש ממצאים לטובתה של עו"ד גורדון הנתבע מתעלם מהם וממשיך בהכפשותיו חסרות הבסיס.
92. עוד התברר כי הנתבע לא הסתפק במשלוח מכתב התלונה מושא הליך זה ועוד קודם לכן, במהלך ניהול ההליך שבין העיריה לעו"ד שרה שי, שלח הנתבע כארבע תלונות ללשכת עורכי הדין, אשר כולן נגנזו (ת/3 ות/4 לדוגמא), אמנם התביעה לא הוגשה בשל תלונות אלה אולם יש בהתנהלות זו של תלונות חוזרות ונשנות ללמד על מגמה לפגוע בתובעת שיש בה כדי להכפיל את הפיצוי כלשון סעיף 7א (ג) לחוק איסור לשון הרע.
93. גם דרישתו של עו"ד רובין במכתב לפטר או להשעות את התובעת וכן העובדה שהמכתב נשלח לגורמים רבים, מלמדת על רצון לפגוע בה.
94. בפסה"ד בעניין ע"א 20530-05-20 טייקאייר ישראל בע"מ ואח' נ' חגי לוין (פורסם בנבו, 28.1.21) אשר בחן את גובה הפיצוי ההולם הוכפל סכום הפיצוי שנפסק בבימ"ש קמא בנסיבות שבהן נקבעה כוונה לפגוע ונקבע כי יש לתת משקל מצטבר לכל אחד מהשיקולים המביאים לידי פסיקת הפיצוי.
95. בעניינינו, ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים האמורים באופן מצטבר ובכלל זה את כוונת הנתבע לפגוע בתובעת וכן השיקול ההרתעתי נגד פרסומים כאמור, אני סבורה כי יש לפסוק לתובעת פיצוי כולל בגין מכלול הפרסומים בסך של 120,000 ₪.
סוף דבר
96. לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 120,000 ₪.
97. בנוסף לאמור, בהתחשב בתוצאה ובהיקף הבקשות שהוגשו ע"י הנתבע בהליך זה ואשר היה בהן כדי לסרבל את ההליך, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 25,000 ₪.
ניתן היום, י"א אב תשפ"א, 20 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
מירב כפיר