8.3 נימוק שלישי מדוע אין לאסור על הנתבעים שימוש במותג – הסכם הפרידה מיום 13/6/2018 לא כולל שום התייחסות למותג
(א) למעלה מהנדרש ייאמר שההסכם שנקשר ביום 13/6/2018 בין איי דרייב לבין הנתבע 1 לא כולל כל התייחסות מפורשת למותג ולקנין הרוחני הנטען.
(ב) התובעת מגדירה את ההסכם מיום 13/6/2018 כהסכם פרידה. התובעת מתייחסת לכך שהסכם זה מסדיר את סיום הקשר בין איי דרייב לבין הנתבע 1. ואולם דווקא הסכם זה לא אומר דבר וחצי דבר בדבר הבלעדיות לעשות שימוש במותג, או בדבר איסור המונע מהנתבע 1 לעשות שימוש במותג.
(ג) יש לזכור שהקשר עם הנתבע 1 נעשה בעיקרו וברובו בשל הרצון לקבל זכות שימוש במותג CHAMP FACTORY, המזוהה עם הנתבע 1. מכאן, הפסקת הקשר והפרידה מהנתבע 1 סביר שתכלול התייחסות מפורשת להסדרת הבעלות במותג. דווקא שתיקתו של ההסכם בנושא זה מלמדת שלא היתה כל הסכמה לפיה הבעלות במותג תעבור לידי התובעת, או לידי איי דרייב. זאת למדים גם מסכום התמורה הזעום שקיבל הנתבע 1 – ועל כך יורחב בפסקה הבאה.
8.4 נימוק רביעי מדוע אין לאסור על הנתבעים שימוש במותג – אם נקבל טענת התובעת, הרי בפועל נמכר המותג המבוקש כל כך, כנגד הסך של 50 ₪ בלבד
(א) אין חולק על כך שלמותג CHAMP FACTORY, ערך כספי רב. עיקר מהותו של הסכם המייסדים התבססה, מבחינת התובעת, על רצונה לעשות שימוש במותג. ההליך המשפטי במסגרתו ניתן פסק דין זה מתייחס ברובו ובעיקרו לשאלת הבעלות במותג. והינה, למרות כל אלה, הרי התובעת מבקשת לטעון שהתמורה בגין כל זכויות הנתבע 1 נמכרו כנגד הסך של 50 ₪ בלבד.
(ב) סעיף 3 להסכם מיום 13/6/2018 קובע כי הנתבע 1 יהיה זכאי לתמורה בסך של 50 ₪ (חמישים ₪) בגין העברת מניותיו בחברת "זיו ותומר בע"מ". לגרסת התובעת, תוך כדי העברת המניות לאיי דרייב וכנגד הסך של 50 ₪, הסכים בפועל הנתבע 1 להעביר המותג הנחשק כל כך, ולוותר עליו.
אין מקום לקבל טענה לפיה מחלוקת כה נרחבת, הסכם מייסדים וכן הליכים משפטיים מתנהלים בגין עסקה שכבר הסתיימה כנגד תמורה בסך של 50 ₪. פרשנות כזו של ההסכם מיום 13/7/2018 אינה הגיונית ואינה נכונה. פרשנות כזו, לפיה כנגד הסך של 50 ₪ זכתה התובעת, שכלל אינה צד להסכם, במותג מביאה לתוצאה בלתי סבירה הגובלת באבסורד. כך ממש. הלכה היא שכאשר פרשנות הסכם מביאה לתוצאה קיצונית שאינה סבירה, הרי סימן הוא שהפרשנות מוטעית ואינה נכונה. לענין זה ולפרשנות המביאה לתוצאת "אבסורד" ר' למשל רע"א 7762/20, פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (מיום 11/4/2021, הש' י' עמית, ד' מינץ, י' וילנר) – שם בסעיף 21 לפסק הדין של כב' הש' י' וילנר.