בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 66690-01-19 סדנת האלופים בע"מ נ' כרמי ואח'
לפני כבוד השופט אביים ברקאי
התובעת:
סדנת האלופים בע"מ
נגד
הנתבעים:
1.זיו כרמי
2.זיו כרמי צאמפ פאקטורי בע"מ
ב"כ התובעת: עו"ד שי צוקרמן
ב"כ הנתבעים: עו"ד מתן גרינגר, ממשרד גדעון פישר ושות'
פסק דין
חלק ראשון – פתח דבר; מי ומי בהליך; עובדות פסק הדין בקליפת אגוז; הסעדים הנדרשים; העדים בהליך
1. פתח דבר
(א) כללי
עניינו של פסק דין זה הוא בתביעה למתן סעדים הצהרתיים, צווי עשה וכן תביעה כספית שהוגשה על סך 1,629,871 ש"ח בגין הפרת הסכם ושורה של הפרות נטענות של חוק עוולות מסחריות ועשיית עושר ולא במשפט.
(ב) מי ומי בהליך
- התובעת - התובעת היא חברה שהוקמה בהתאם להסכם מייסדים שעליו יורחב בהמשך. התובעת היא כעת חלק מקבוצת חברות המכונה איי דרייב גרופ. קבוצה שעוסקת, כאמור בכתב התביעה, בפעילויות שונות כגון – הדרכת נהיגה מבצעית לגופים ממשלתיים ורשויות מקומיות; הדרכות כלליות לבטיחות ונהיגה; מתן שירותי רכיבת שטח ופנאי בתחום התיירות בישראל; מתן שירותי תיירות חו"ל.
- איי דרייב בע"מ – חברה המחזיקה ב – 50% מהון המניות המונפק של התובעת;
- "זיו ותומר מרכז לרכיבת שטח בע"מ" - חברה שהוקמה על ידי הנתבע 1 ומר תומר שמש. החברה מחזיקה ב-50% ממניות התובעת. חלקו של הנתבע 1 בחברה נמכר בהמשך לחברת איי דרייב. החברה תיקרא להלן "זיו ותומר בע"מ".
- הנתבע 1 – הוא בעל מוניטין בתחום אופנועי השטח בישראל ומחזיק בשלל תארים ומדליות בתחרויות רכיבת שטח. הנתבע 1, יחד עם מר תומר שמש נקשרו עם איי דרייב בהסכם מייסדים מכוחו הוקמה התובעת. במסגרת הסכם המייסדים הוקנתה לתובעת הזכות להשתמש במותג "סדנת האלופים CHAMP FACTORY.il", שהובא בפועל על ידי הנתבע 1.
לימים נפרמה החבילה העסקית. בהתאם להסכם מיום 18/6/2018 קיבל הנתבע 1 מאיי דרייב הסך של 50 ₪ (חמישים ₪) כערכן הנקוב של מניות "זיו ותומר בע"מ" והעביר לה (לאיי דרייב) את מלוא אחזקותיו ב"זיו ותומר בע"מ". לטעמה של התובע, כנגד אותו סך של 50 ₪ ויתר בפועל הנתבע 1 גם על זכות השימוש במותג "סדנת האלופים CHAMP FACTORY.il".
- הנתבעת 2 – היא חברה הוקמה על ידי הנתבע 1 ביום 24.6.2018. הנתבעת 2 בעלת רישיון כדין להפעלת מוסך ל"מכונאות אופנועים וקטנועים" ו- "תיקון טרקטורונים".
2. עובדות פסק הדין בקליפת אגוז
(א) הסכם מייסדים מיום 20/8/2015
- התובעת היא כאמור חברה שהוקמה בהתאם להסכם מייסדים עליו חתמו שנקשר בין שני צדדים: חברה בשם איי דרייב בע"מ מצד אחד; ומן הצד השני 'חברה בהקמה' כאשר בפועל חתמו על ההסכם הנתבע 1 וכן מר תומר שמש – שהוגדרו כמנהלי החברה בהקמה.
- התובעת הוקמה על מנת לרכז פעילויות בתחום האופנועים ותרבות הפנאי כאשר הנתבע 1 ומר עומר שמש נטלו חלק בהקמה ובהתאם להסכם המייסדים התכוונו להקים חברה "העוסקת בתחום פעילויות רכיבת אופנועים, הדרכות רכיבה וטיולים בדגש על אופנועים מיובאים על ידי דל"ב מוטוספורט".
(ב) הקמת חברת "זיו ותומר בע"מ" השייכת לנתבע 1 ולמר תומר שמש - הנתבע 1 ומר תומר שמש אכן הקימו, לאחר חתימת הסכם המייסדים, חברה בשם "זיו ותומר מרכז לרכיבת שטח בע"מ" (לעיל ולהלן – "זיו ותומר בע"מ").
כאן יש להבהיר נקודה אשר תמנע בלבול מסוים בהמשך פסק הדין - בתחילה ובמסגרת הסכם המייסדים כינו הנתבע 1 ומר תומר שמש את החברה בהקמה כ"סדנת האלופים".
ובמילים פשוטות - בסופו של יום הוקמה כאמור "זיו ותומר בע"מ" ואילו את השם "סדנת האלופים" קיבלה החברה שהפכה לימים לתובעת בהליך זה. כך או כך – החברה בהקמה, כהגדרתה בהסכם המייסדים, הוקמה בפועל כ"זיו ותומר מרכז לרכיבת שטח בע"מ" ולא בשם "סדנת האלופים".
(ג) מה הביא ותרם כל צד להסכם המייסדים?
במסגרת הסכם המייסדים להקמת התובעת נקבעו תנאים שונים ובין היתר נקבע כך:
- איי דרייב תעמיד לרשות החברה עשרה אופנועי שטח וכן זכות שימוש בסימן המסחרי IDRIVE וזאת "כל עוד ההסכם הנ"ל בתוקף";
- מנגד - החברה בהקמה, שהוקמה לאחר מכן כזיו ותומר בע"מ – תעמיד לרשות החברה את המותג "סדנת האלופים CHAMP FACTORY.il" וזאת "כל עוד ההסכם יעמוד בתוקף".
(ד) הנתבע 1 מעביר לאיי דרייב כל זכויותיו בזיו ותומר בע"מ כנגד הסך של 50 ש"ח, הסכם מיום 13/6/2018 - כשנתיים לאחר חתימת הסכם המייסדים, נחתם הסכם נוסף – הפעם הסכם המסדיר פרידה בין איי דרייב בע"מ לבין הנתבע 1. במסגרת הסכם זה העביר הנתבע 1 לאיי דרייב את מלוא אחזקותיו ב"זיו ותומר בע"מ" וכן התפטר מדירקטוריון "זיו ותומר בע"מ". ההעברה נעשתה כנגד הסך של 50 ₪, ערכן הנקוב של מניות "זיו ותומר בע"מ", כפי שהוחזקו על ידי הנתבע 1.
(ה) מהות המחלוקת העיקרית – טענת התובעת שמשמעה היא רכישת המותג כנגד הסך של 50 ש"ח
בהתאם לגישת התובעת, כנגד הסך של 50 ₪ אשר שילמה לנתבע 1 עבור אחזקותיו ב"זיו ותומר בע"מ", נרכש בפועל המותג "סדנת האלופים CHAMP FACTORY.il" .
כלומר ניתן לחלק את הקשר בין הצדדים לשני שלבים:
בשלב ראשון - נקשר הסכם לפיו איי דרייב העניקה לתובעת עשרה אופנועי שטח וכן זכות שימוש בסימן המסחרי IDRIVE. מנגד העניק הנתבע 1, באמצעות חברה בהקמה, את זכות השימוש במותג "סדנת האלופים CHAMP FACTORY.il".
בשלב שני – הנתבע 1 מכר כנגד הסך של 50 ₪ את חלקו בזיו ותומר בע"מ. לטענת התובעת אותם 50 ₪ הם גם תמורה למותג "סדנת האלופים CHAMP FACTORY.il". אותו מותג שהוא הנכס העיקרי שהובא במסגרת הסכם המייסדים.
(ו) מחלוקות נוספות
בנוסף לאמור לעיל, בין הצדדים אף התעוררו מחלוקות נוספות וביניהן תביעה כספית בגין שימוש במתחם. על אלה יורחב בהמשך.
3. הסעדים הנדרשים
במסגרת התובענה עתרה התובעת לקבלת הסעדים שלהלן:
(א) סעד הצהרתי קבוע המצהיר כי "הנתבעים ו/או הבאים מכוחם אינם רשאים לעשות כל שימוש, פניה, שיווק, פרסום ו/או הפצה, במסמך, בתמונה, בשילוט, בקול ו/או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות פרסום באמצעי התקשורת השונים, ובכלל זה בעיתונות הכתובה, באינטרנט, בהודעות דואר אלקטרוני, ברדיו, בטלוויזיה, בברושורים ו/או בעלונים, בקשר עם כל שירות, מוצר, פעילות, יוזמה עסקית, יוזמה התנדבותית ו/או כל מיזם אחר, הנושא את השם סדנת האלופים" או "צ'אמפ פקטורי" או בחלופות הלועזיות "CHAMP FACTORY" ו- CHAMPS WORKSHOP"" באותיות עבריות ו/או באותיות לועזיות, לרבות בכל צירוף מילים הכולל את הביטוי "סדנת האלופים" או "CHAMP FACTORY" או CHAMPS WORKSHOP"" או כל שם הדומה להטעות לשמה של התובעת.
(ב) סעד הצהרתי קבוע המצהיר כי הנתבעים ו/או הבאים מכוחם אינם רשאים לעשות כל שימוש בסמליל התובעת ובכל סמליל הדומה עד כדי להטעות לסמליל התובעת, וכן להסיר כל פרסום קיים העושה שימוש בסמליל כאמור מכל פלטפורמה.
(ג) צו עשה המורה לנתבעים להשיב לתובעת את השליטה בעמוד האינסטגרם שלה הפועל תחת השם "champfactory" וכן להעביר את שם המתתם שלה (Domain name) באתר האינטרנט שהתובעת מנהלת (http:// champfactory.co.il) על שמה.
(ד) צו עשה המורה לנתבעים להשיב לתובעת את השליטה בכרטיס העסק שלה ברשת החיפוש Google .
(ה) צו עשה המורה לנתבעים להסיר לאלתר מהמרשתת את חשבון הפייסבוק הנושא את שמה המסחרי של התובעת Champ Factory Ziv Karmi"".
(ו) סעד הצהרתי קבוע המצהיר כי הנתבעים ו/או הבאים מכוחם אינם רשאים לעשות כל שימוש במאגר הלקוחות של התובעת המהווה סוד מסחרי.
(ז) צו עשה המורה לנתבעים להשיב לתובעת את הציוד הגנוב, לרבות פנקסי התובעת- המהווים תעודות לתקינות רכב ותקינות מערכת הבלמים וכן פנקסי שטרי מכר לאופנוע- אשר מספר רישיון המוסך של התובעת מוטבע על גביהם.
(ח) חיוב הנתבעים בתשלום פיצוי כספי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 בגין כל עוולה שביצעו הנתבעים לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות ובסה"כ בסך 1,000,000 ₪.
(ט) חיוב הנתבעים בתשלום פיצוי כספי בגין כל עוולה שביצעו הנתבעים לפי סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות ובסך הכל בסך של 50,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מגזלת סודה המסחרי.
(י) חיוב הנתבעים בתשלום פיצוי כספי בגין פרסום מידע כוזב, הן באופן ישיר והן באמצעות אחרים, מכוח סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות בסך של 200,000 ₪.
(יא) חיוב הנתבעים בתשלום פיצוי כספי ללא הוכחת נזק מכח ס' 56 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעת בצילומים בסך של 100,000 ₪.
(יב) חיוב הנתבע 1 בתשלום חובו לתובעת המסתכם בסך של 105,000 ₪.
4. העדים בהליך והיעדרם של עדים מטעם התובעת כגון מודד ושמאי
במסגרת הדיון נשמעו שישה עדים. כבר מיד ייאמר ש למרות שהועלו טענות ביחס לדמי שכירות ודמי שימוש, לא הציגה התובעת כל חוות דעת של מודד או שמאי מקרקעין. שיה העדים אשר כן הובאו ונשמעו הם כמפורט להלן:
- מטעם התובעת העידו – מר ארז לוי, אחיו של מר אורי לוי בעלי איי דרייב; מר שי עגיב העוסק בפרסום ושיווק דיגיטלי; מר זוהר קפנר, קבלן שעבד בהקמת המתחם בו נמצאו הצדדים.
- מטעם הנתבעים העידו – הנתבע 1 עצמו; מר אלון נחשון, איש מכירות ורוכב אופנועים אשר גויס על ידי הנתבע 1 כבר לעבודה אצל התובעת; גב' מירי בכר אשר עבדה אף היא אצל התובעת ואצל הנתבעת 2.
חלק שני – התייחסות להליך סעדים זמניים אשר נדחה ברובו; וכן התייחסות בהרחבה לטענות הצדדים
5. הליך לסעדים זמניים שנדחה ברובו תוך חיוב התובעת בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 ₪
5.1 בד בבד עם פתיחת ההליך הגישה התובעת בקשה למתן סעדים זמניים החופפים בחלקם לסעדים בתביעה העיקרית. לאחר דיון שהתנהל בפני כב' ס' הנשיא רמי חיימוביץ נקבע ביום 2/3/2019 כדלקמן:
(א) נדחתה הבקשה לאסור על הנתבעים לעשות שימוש בשם "צ'אמפ פקטורי" באותיות עבריות או אנגליות (champ factory או champ workshop).
(ב) התקבלה הבקשה ביחס לשימוש בשם העברי "סדנת האלופים" שהוא שמה של התובעת. לענין זה נקבע בהחלטה ש"מן הראיות שהוצגו נראה כי לא נעשה שימוש בשם העברי "סדנת האלופים" אלא רק בשם "צ'אמפ פקטורי" בעברית ובאנגלית".
(ג) נדחתה הבקשה לאסור על המשיבים לעשות שימוש בסמליל.
(ד) נדחתה הבקשה לעשות שימוש בעמוד האינסטגרם.
(ה) התקבלה הבקשה לאסור על הנתבעים לעשות שימוש בכרטיס העסק של התובעת בחברת google. בהחלטה נקבע שהבקשה מתקבלת מאחר והבקשה אינה עוסקת במותג או בסמליל אלא בכרטיס העסקי אשר שייך לתובעת ולקשר המסחרי בינה לבין חברת גוגל.
(ו) נדחתה הבקשה להורות לנתבע 1 לסגור דף פייסבוק שפתח בשם champ factory by ziv karmi.
(ז) התקבלה הבקשה לאסור על הנתבעים לעשות שימוש ברשימת הלקוחות של התובעת ונקבע שככל שהנתבעים עושים שימוש ברשימת הלקוחות עליהם לחדול מלעשות זאת לאלתר.
(ח) התקבלה בהסכמה הבקשה לאסור על הנתבעים לעשות שימוש בפנקסי החשבונות או במספר המוסך של התובעת.
(ט) נדחתה הבקשה לאסור על הנתבעים לעשות שימוש במותג או בלוגו – נדחית.
5.2 עוד נקבע שהתובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך של 10,000 ₪.
6. טענות התובעת בהרחבה
בהמשך לתיאור בסעיף 2 לעיל יובאו גם הדברים הבאים:
6.1 התובעת טוענת שגילתה שהנתבע 1 מעל בכספיה. לדבריה הסכימה חברת "איי דרייב בע"מ" הבעלים של מחצית המניות בתובעת שלא לנקוט כנגד הנתבע 1 בהליכים משפטיים וזאת בתמורה להעברת כל זכויותיו בתובעת לידיה. מכאן ההסכם מיום 13/6/2018 שבמסגרתו העביר הנתבע 1 את מלוא אחזקותיו בתובעת.
6.2 לדברי התובעת, לאחר שחרב נקיטת ההליכים הוסרה מעל צווארו פתח הנתבע 1 עסק מתחרה בתובעת בסמוך אליה, באותו הרחוב ובמרחק של כ- 500 מטר בלבד. העסק המתחרה הציע טובין ושירותים זהים לתחומי עיסוקה והכל תוך שימוש פסול בסימני המסחר והשירות של התובעת ובנכסיה המוחשיים והבלתי מוחשיים.
6.3 התובעת ציינה שלטענתה, לעסק המנוהל באמצעות הנתבעת 2 נבחר השם "צ'אמפ פקטורי", התרגום המילולי ל"סדנת האלופים" והוא שמה המסחרי בפועל של התובעת. לדבריה, הנתבעת 2 משתמשת כיום בשם מסחרי זהה לשמה המסחרי ואף בסמליל דומה וכמעט זהה לסמליל התובעת.
6.4 התובעת הוסיפה וטענה כי הנתבע 1 השתלט על הדף העסקי שלה במנוע החיפוש "גוגל" וכן על העמוד העסקי שלה ברשת החברתית "אינסטגרם" וזאת באמצעות החלפת סיסמאותיה. עוד נטען שהנתבע 1 החל להפיץ לקהל לקוחותיה הודעות כוזבות לפיהן היא העתיקה את פעילותה אל כתובתה של הנתבעת 2. התובעת טענה שהנתבעים שלחו לרשימת לקוחותיה מסרוני "ווטסאפ" שמטרתם להטעות את לקוחותיה לחשוב שהיא התחדשה בכתובת חדשה ובדף חדש ברשת החברתית "פייסבוק" והכל לצורך הכוונת הלקוחות אל בית עסקם של הנתבעים. עוד נטען שהנתבעים עושים שימוש בצילומים של מתחם התובעת לצורך קידום עסקם באופן בו העלו למנוע החיפוש "גוגל" צילום חיצוני של עסקם שמצטרף לצילומי פנים של מתחם התובעת וזאת באופן שמטעה את לקוחותיה לחשוב שמתחם התובעת הוא מתחם השייך דווקא לנתבעים.
6.5 התובעת אף הדגישה כי הנתבעים עשו שימוש בסמליל שלה וזה שימש כתמונת הנושא של הנתבעת 2 ברשת החברתית "פייסבוק". לענין זה ציינה התובעת שהנתבעים עוולו כלפיה גם בעוולת גניבת עין והפרת סימני המסחר והשירות שלה. וכי השימוש שעשו הנתבעים בסמליל ובשמם המסחרי לא רק עשוי להטעות את ציבור הצרכנים אלא שהוא מטעה אותו בפועל.
6.6 לצד זאת, התובעת טענה כי הנתבעים הפרו זכויות יוצרים וכי התנהלותם מהווה גזל מוניטין ועשית עושר ולא במשפט, שכן הנתבעים עושים שימוש ברכושה של התובעת-המוניטין והפרסום שרכשה שהנם פרי עבודתה במשך השנים. לטענתה היא צברה מוניטין בתחום הרכיבה האתגרית והנתבעים בעשותם שימוש בשם "סדנת האלופים" או "צ'אמפ פקטורי" (באותיות עבריות ולועזיות), בסמלילה, במאגר הלקוחות שלה, בנכסיה הדיגיטליים, גוזלים הלכה למעשה מוניטין זה ומייחסים אותו לעצמם.
6.7 התובעת טענה שהנתבע 1 עשה גם שימוש ברישיון המוסך שלה ובפנקסיה. עוד הוסיפה וטענה כי הנתבעים תיארו אותה כמי "שאינה מהווה מורשה למכירת אופנועי K.T.M או מוסך מורשה, כמי שגנבה את זהות הנתבעים, וכמי שהעתיקה את מקום מושבה, והאמור מהווה תיאור כוזב כמשמעותו בסעיף 2 לחוק עוולות מסחריות.