חלק רביעי – אין לקבל התביעה הכספית כנגד הנתבעים
10. אין לחייב את הנתבעים בתשלום דמי שכירות, דמי שימוש או כל תשלום נוסף
10.1 באשר לטענה ליתרת דמי שכירות בסך של 82,781 ש"ח
- התובעת טוענת שדמי השכירות אשר סוכמו בין הצדדים שולמו לה בחסר. לטענתה חישוב נכון של השטחים בהם החזיק הנתבע 1 מביא לכך שנותרה יתרת תשלום בסך של 82,781 ₪ לזכותה של התובעת. התובעת תמכה את טענותיה בתחשיב שעשה מר קפנר, הקבלן, יחד עם אחיו של הנתבע 1. כך נטען.
- אפשר ודי בתחשיב נטען זה לצורך הגשת כתב תביעה ותחילתו של דיון משפטי, אך אין בו די לצורך הוכחת גרסת התובעת וליציקת תוכן לטענותיה. התובעת לא הביאה כל חוות דעת מודד להוכחת טענותיה. התובעת לא הביאה לעדות אפילו לא את אחיו של הנתבע 1 אשר כנטען נטל חלק בעריכת התחשיב. התובעת גם לא שכנעה כיצד בזמן אמת אפשרה לנתבע 1 עימו היתה בסכסוך - לחרוג ולתפוש, לטענתה, שטחים נרחבים במתחם מבלי לשלם דמי שכירות.
- משלא הרימה התובעת את נטל הראיה הרי אין לקבוע שהנתבעים חבים בתשלום הפרשי דמי שכירות.
10.2 באשר לטענת דמי השימוש בסך של 105,000 ש"ח
- התובעת טוענת שהנתבעים חבים בתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש במתחם וזאת בנוסף לדמי השכירות. עם זאת אפילו התובעת, בהגינותה, מציינת ש"לא סוכם הסכום המדויק של דמי השימוש" (סעיף 132 לכתב התביעה). כלומר, אפילו היתה מתקבלת טענת התובעת בדבר חבות בתשלום דמי שימוש, הרי ברור הוא שלא היתה שום הסכמה ביחס להיקף דמי השימוש.
- התובעת "מעריכה" במסגרת כתב התביעה את דמי השימוש בסך של 15,000 ₪ ומכאן עותרת לחיוב הנתבעים בסך כולל של 105,000 ₪ בגין החודשים מאי – דצמבר 2018. ואולם ההערכה שהופיעה במסגרת כתב התביעה לא נתמכה בכל חוות דעת שמאית או ביסוס שיכול להביא לקבלתה.
- כאשר התובעת לא מצאה לנכון לתמוך את גרסתה העובדתית בדבר היקף דמי השימוש, הרי ממילא אין מקום לחייב את הנתבעים בדמי השימוש הנטענים.
10.3 באשר לטענה לפריצה ולנטילת ציוד בסך מוערך של 92,000 ₪
- התובעת טוענת שיש לחייב את הנתבעים בגין ציוד שנטלו בסך של 92,000 ₪ וזאת לאחר ש"פרצו למתחם התובעת".
- התובעת לא עמדה בנטל הראיה ולא הוכיחה נטילת ציוד, שמשמעו גניבה, בסך של 92,000 ₪. משמעות טענות התובעת היא ייחוס עבירות פליליות לנתבעים. כאן המקום להדגיש שהגם שאנו נמצאים בהליך אזרחי, הרי כאשר בעל דין מבקש בהליך אזרחי להוכיח מעשה פלילי יש לדרוש נטל ראיה כבד יותר. ביחס לנטל הראיה בהליך שהוא מעין "כתב אישום אזרחי" ר' למשל תא (מחוזי ת"א) 2262/08 תא (ת"א) 8781-07-13, קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אברהם אונגר (סג' הנ' צ' צפת מיום 10/3/2021) שם, בסעיף 44 נקבע כי "הגם שבתביעה אזרחית עסקינן, ועל דרך הכלל די במידת הוכחה המטה את כפות המאזניים, הרי שלנוכח הטענות לביצוע עבירות פליליות חמורות, ולמצער בעלות גוון מעין פלילי, על התובעות להציג ראיות בעלות משקל ואמינות" ובהמשך נקבע "בנסיבות אלו "כתב האישום" האזרחי נגד הנתבעים ואנשי העסקים הקוריאנים (אשר אינם צד לתביעה) מצריך בחינה זהירה וקפדנית על אחת כמה וכמה, ונדרשת מידת ההוכחה מוגברת ורף ראיות גבוה יותר מהדרוש במשפט אזרחי רגיל על מנת לעמוד בנטל השכנוע". להרחבה ר' גם ע"א 9178/12, המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה נ' ג'מאל ח'יר (מיום 24/9/2015, הש' ח' מלצר, י' עמית, א' שהם).
- משלא הוכיחה התובעת גרסתה הרי אין לחייב את הנתבעים בתשלום הסך של 92,000 ₪.
חלק חמישי – הערה לפני סיום וכן סוף דבר
11. הערה לפני סיום
כפי שעולה מהאמור לעיל, הרי אין כל בסיס לניסיונה של התובעת להגביל את הנתבעים משימוש במותג. אין גם בסיס למרבית הסעדים הנדרשים ובוודאי לא לסעדים הכספיים. לצד זאת ותוך התאמה להליך הסעדים הזמניים שנזכר בסעיף 5 לעיל, יש מקום לקבל מקצת מהסעדים הנדרשים, כמפורט להלן:
11.1 בהינתן העובדה ששמה של התובעת הוא "סדנת האלופים" ולמען הזהירות יש ליתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשם זה באותיות עבריות ככל שהם עושים בו שימוש.
11.2 למען הסר ספק ובהינתן העובדה שלתובעת 'כרטיס עסק' ב – google, יש ליתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בכרטיס העסק ב – google. שימוש אשר על פניו כבר אינם עושים, לאור הסעד הזמני שניתן כבר ביום 2/3/2019.
11.3 למען הסר ספק, יש ליתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש ברשימת הלקוחות של התובעת. שימוש אשר על פניו כבר אינם עושים, לאור הסעד הזמני שניתן כבר ביום 2/3/2019.
11.4 יש ליתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בפנקסי החשבונות או במספר המוסך של התובעת – שימוש אשר על פניו כבר אינם עושים, לאור הסעד הזמני שניתן לענין זה בהסכמה כבר ביום 2/3/2019.
12. סוף דבר
12.1 לאור האמור לעיל התביעה בעיקרה נדחית, הן ביחס לסעדים הכספיים והן ביחס לסעדים ההצהרתיים וצווי עשה. זאת למעט הסעדים הבאים:
- אני אוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשם הוא "סדנת האלופים" באותיות עבריות ככל שהם עושים בו שימוש.
- אני אוסר על הנתבעים לעשות שימוש בכרטיס העסק של התובעת במסגרת google. ככל שהם עושים בו שימוש.
- אני אוסר על הנתבעים לעשות שימוש ברשימת הלקוחות של התובעת. ככל שהם עושים בו שימוש.
- אני אוסר על הנתבעים לעשות שימוש בפנקסי החשבונות או במספר המוסך של התובעת – ככל שהם עושים בו שימוש.
12.2 בנסיבות הענין, כאשר התביעה נדחתה בעיקרה והתקבלה אך ורק ביחס לסעדים הנזכרים לעיל, אני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"א, 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
אביים ברקאי