42. אציין כי גם קביעה לפיה המדובר בפרישה שלא בתום לב עדיין אינה גוררת את המסקנה כי יש להורות על אכיפה, ובעניין זה יש לשקול בין היתר את הנזק שנגרם לצד השני (התובע במקרה שלפנינו), והאם האכיפה צודקת בנסיבות העניין. שוב, כיוון שעניין זה לא הובא לפתחי, איני קובעת ממצאים כלשהם.
43. סוף דבר – התביעה לאכיפת ההסכם נדחית. אין לי אלא לצטט לקראת סיום את הדברים שנאמרו בה"פ (ת"א) 1679-09 נורית דיין נ' שלומית לוסטינג (27.4.10) [פורסם במאגרים [פורסם בנבו]]: " בענייננו לא התקיים במשיבה יסוד גמירות הדעת, ועד היום לא שילמה המבקשת סכום כלשהו על חשבון תמורת הבית. לפיכך, אין הצדקה להחיל על המקרה כאן את ההלכה שנקבעה בע"א 6370/00 [פורסם בנבו] ואין לחרוג מהתפיסה הבסיסית לפיה בית המשפט אינו כורת לצדדים חוזה שהם עצמם לא כרתו".
44. לאור האמור בין היתר בסעיפים 29-32 לעיל, בחרתי שלא לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, י"א אב תשפ"א, 20 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
חנה פלינר