"אף על פי ששיערנו כי מצבה של מדינת ישראל בכי רע ביחס לעולם, לא שיערנו עד כמה הוא נורא. ישראל נמצאת בתחתית הסולם ביחס למדינות ה–OECD בהשקעה בדיור הציבורי, ואם לא נפעל במתכונת חירום לפתרון הבעיה, נדרדר לשפל חסר תקדים, ובתוך בפחות משני עשורים יהווה הדיור הציבורי פחות מ–1% מהדירות במשק".
על פי הדו"ח, בישראל ישנם כ–3,500 משקי בית הזכאים לדיור ציבורי, וברשימות הממתינים של משרד הקליטה ישנם עשרות אלפים נוספים. עם זאת לאור מחלוקת בין נציגי האוצר למשרד השיכון, מרבית ההמלצות לא הוגשו בהסכמה (על המחלוקת והנתונים ראו: https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7063820, לנתונים נוספים ראו: דו"ח הועדה לשינוי כלכלי חברתי, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, בעמ' 197 (2011); ילדין, דיור בר השגה, בעמ' 42 ובעמ' 213, והאסמכתאות שם, בה"ש 47).
בשנת 2020 פרסם המרכז להעצמת האזרח, דוח מעקב לתכנית החירום הלאומית לדיור הציבורי (אוגוסט 2020), העלה כי אכן הוקמו צוותי עבודה בינמשרדיים, אך לאור חוסר הסכמה בסיסי, בעיקר בין נציגי משרד השיכון לנציגי משרד האוצר, לא נדונו המלצות הצוות (שהתקבלו לאחר פרישת נציגי האוצר ממנו).
8. דו"ח מבקר המדינה (70ב'): משרד הבינוי והשיכון – רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי, תש"ף-2020, עומד על הנתונים (נכון לסוף שנת 2019). על פי הדו"ח (החל בעמ' 725) בשנת 2019 המתינו 3,700 משקי בית זכאים לדיור ציבורי, כאשר ההמתנה הממוצעת של אלו שזכו לקבל דירה בשנת 2019 עמד על 31 חודשים. עוד צוין כי מלאי הדירות נותן מענה בערך ל-4.5% מהממתינים לדיור הציבורי. נתון נוסף עליו עומד המבקר (שם בעמ' 729) הוא כי בשנת 2018 התגוררו בדירות ציבוריות 49,000 משקי בית, ואילו סיוע בשכר דירה (הנע בין 340 ₪ ל-3,900 ₪ תלוי גודל המשפחה והאיזור הגיאוגרפי) ניתן לכ-170,000 משקי בית בסכום של כשני מיליארד שקלים (כשמלאי הדירות הציבוריות נכון נל-2019 עומד על 53,000 דירות).
9. נתונים דומים נוספים ניתן למצוא בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב ע"י נתנאל קופראק, ביום 2.12.19, בנושא: "מערך הדיור הציבורי בישראל, נתונים ונתוני זכאות". בעמ' 5 לדו"ח מופיעים הנתונים על מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה, שעלה מ-145,061 בשנת 2014 ל-171,711 בשנת 2018. עוד עולה מהדוח כי ביולי 2016 היו 50,416 דירות בדיור הציבורי, שני שלישים מהם לזכאי משרד השיכון, וכשליש לזכאי משרד הקליטה.