כפי שציינתי בפרק על היקף ההתערבות, הסמכות ושיקול הדעת בקביעת המדרג, מסורים כמובן למשרד השיכון, שנדרש, כפי שעולה ממסמך התבחינים, להתחשב במגוון רחב של שיקולים מקצועיים ולפעול בכפוף למגבלות התקציב והמשאבים, וככלל, בית המשפט לא יתערב במארג שיקולים זה, אלא בעיות המשפט המנהלי. על כן, למעט טיעונים לחוסר שוויון מהותי, עליהם אעמוד להלן, הרי אין מקום להיכנס לתבחינים לגופם. בנוסף לטיעונים הכלליים הועלו טענות ספציפיות ראשית, בנוגע לבעלות בדירה כתנאי סף השולל כמעט בכל מקרה, אישור ועדת חריגים לסיוע בדיור, ושנית, אי הכללת זמן המתנה בתור כתבחין. אפנה עתה לשני נושאים אלו.
72. בעלות בדירה - משרד השיכון טען כי בעלות בדירה הינה תנאי סף לזכאות, כמו גם לאישור סיוע בדיור במקרים חריגים בוועדות חריגים. גם אם כך הם פני הדברים (ומהנהלים הדבר אינו ברור לחלוטין), עדיין יש מקום לקבוע משקולות גם לעניי זה ואפרט.
נוהל 8/05 שעניינו, כאמור, הקצאת דירות בשיכון הציבורי קובע בסעיף 1.1 את מטרת הנוהל: "לקבוע כללים, סמכויות והוראות אחידים לקביעת זכות להקצאת דירות מתפנות ודירות נ"ר (נכסי רכישה) בשכירות בשיכון הציבורי". סעיף 2 הוא סעיף ההגדרות מגדיר חסרי דירה (בסעיף 2.3), כמו גם הגדרות אחרות כמו מהי משפחה לצורך הנוהל, מיהו ילד, מיצוי כושר השתכרות ועוד. כלומר, נוהל 08/05 אינו מגדיר חסר דירה כתנאי סף, אלא כאחד מארבעה תנאים המתחייבים לקבלת דירה בדיור הציבורי, כאשר העדר אחד התנאים, מביא את העניין לפתחה של ועדת חריגים.
נוהל 08/04 העוסק בהשתתפות בתשלום שכר דירה, קובע בסעיף 1.1: "הזכאות ניתנת ל"חסרי דירה" בלבד או למי שהוכרו כחסרי דירה". סעיף 2.2 לנוהל (שתוקן בהוראת שעה מיום 28.1.15) מגדיר מהו חסר דירה נספח ז' לתגובה המקדימה של משרד השיכון לעתירה גב' מרקוביץ):
"יחיד בגיל 21 ומעלה או משפחה (כל אחד מבני המשפחה) שאין ולא היו להם ב-10 השנים שחלפו למועד הגשת הבקשה בנפרד או במשותף עם אחר/ים זכויות כלשהן בדירה או חלק מדירה או בדירה בשלבי בניה (לרבות רישום פורמלי)..."
באתר משרד השיכון, ישנה הגדרה נוספת של "חסר דירה" לעניין סיוע בשכר דירה שהיא: "זוג או משפחה עם ילדים לרבות הורה עצמאי שמכרו דירה ונשארה בידם יתרה של 74,762 ₪ - ייחשב כחסר דירה. זאת ובלבד שאין דירה או חלק מדירה בבעלותו". (ראו: Error! Hyperlink reference not valid.