במסמך התבחינים החדשים נקבע, לעניין סיוע בדיור (בין דיור ציבורי, בין סיוע בשכר דירה) כי:
"ככלל אין זכאות לסיוע בתחום הדיור במקרה של בעלות חלקית או מלאה – על דירה בעבר או בהווה. בהמשך הסעיף נקבעת אפשרות מצומצמת לאפשר חריגה מהשיקולים הקבועים בסעיף ובהם חלקיות הבעלות שוויה והאפשרות למימושה.".
73. לשיטת הסיוע המשפטי (בתגובתו למסמך התבחינים), מדובר בהבחנה בעייתית זאת לאור היות תקופת היעדר הבעלות ממושכת מאוד (עשר שנים), ביחס, למשל לתוכנית "מחיר למשתכן", שם הקריטריון הוא "חסר דירה" ב-3 שנים האחרונות. לשיטת הסיוע המשפטי, בעוד ביחס למעמד הביניים (משתתפי תוכנית מחיר למשתכן) הדרישה היא מקלה וגמישה, הרי בהקשר של אוכלוסיות נזקקות המעוניינות לקבל סיוע בדיור, הדרישה מחמירה מאוד ואף בלתי סבירה. זאת ועוד, בעוד בתוכנית מחיר למשתכן בעלות על 1/3 דירה או פחות אינה נחשבת כבעלות השוללת זכאות להשתתפות בתוכנית, הרי לצורך קביעת זכאות לדיור ציבורי אין קביעה דומה. עוד טענו בהקשר זה כי בעקבות עת"מ (מרכז) 1835-07-11 אלימלך זולדן נ' משרד הבינוי והשיכון (מיום 12.2.12), יש להתייחס בתבחינים גם למקרה של פירוד או גירושין בו טרם עברו הזכויות בדירה בטאבו.
74. עוד טוען הסיוע המשפטי כי קביעת מעין תנאי סף בתבחינים ולפיו רק במקרים חריגים וקיצוניים תאושר בקשה חריגה למי שבידיו דירה מהווה הפליה, שכן פעמים רבות מדובר בחלק קטן בדירה, או בבעלות שאיננה ניתנת למימוש ומצבם של הפונים גרוע מזה של אחרים שבבעלותם לא הייתה דירה. ובכן, ככל שמדובר בתנאי הזכאות עצמם, הקבועים בנהלי הזכאות, אלו אינם מעניינן של העתירות שלפניי, והעותרים בעתירות הרלבנטיות לא הניחו העותרים תשתית עובדתית בעניין זה, כמו למשל מטרות התכנית והעלות התקציבית של מחיר למשתכן. לעניין זה יש לקבל את טיעוני משרד השיכון לעת הזו, כי מדובר בתכנית שלה מטרות אחרות, מימון תקציבי שונה, ומכאן נגזרות גם הגדרות אחרות של חסר דירה. עם זאת, יש להדגיש כי בעבר כבר ניתנו המלצות ברוח זו. כך, לעניין חסר דירה, הומלץ בדוח פינוי מדיור ציבורי, בין היתר לשנות את הגדרת "חסר דירה", כך: "שיכיל את מי שאין ולא הייתה בבעלותו דירה במהלך ה-5 השנים אחרונות, או בדומה לקריטריון בתכנית מחיר למשתכן (6 שנים)" זאת בעקבות המלצת הועדה למלחמה בעוני בישראל (עמ' 28 לדוח). עם זאת הובהר כי מדובר בשינוי תקציבי שכן הרחבה זו צפויה מחד להגדיל את היקף הזכאים לדיור ציבורי ומנגד להקל על משפחות רבות המתקשות במימוש זכותן לדיור בר השגה (שם, בעמ' 29).