87. במקרה שלפניי מעלות העותרות והסיוע המשפטי שלושה טיעונים באשר לחובת ההנמקה. הראשון, כי וועדות החריגים אינן שולחות את פרוטוקול הדיון, ועושות כן רק אם פונים ומבקשים, מה שמרבית הפונים אינם עושים, ועל כן קשה ללמוד מההחלטה (בה כתוב שהפרוטוקול הוא חלק בלתי נפרד ממנה), על מה היה הדיון. השנייה, נוגעת לאופן ההנמקה גם במקרה בו ניתנות תשובות חיוביות – לטענת העותרות והסיוע המשפטי מדובר בהנמקה לקונית וחסרה, כאשר לא מפורטים התבחינים שנלקחו בחשבון, גם לאחר שינוי הנהלים שכללו את עיגון התבחינים בעבודת וועדות החריגים, והשלישית, העיקרית, כי יש חובה לנמק בפירוט גם החלטות שנדחות.
אפתח בבסיס הרעיוני לחובת ההנמקה, ולאחר מכן אדון בשלושת הטיעונים שהועלו כנגד ההנמקות של וועדות החריגים במשרד השיכון.
88. על חשיבותה של חובת ההנמקה דובר ונכתב רבות. ראשית, חובת ההנמקה מבקשת לסייע בהבניית שיקול הדעת המנהלי. ההכרח לתת טעם להחלטות המנהל מעודדת חשיבה מסודרת של הרשות, מבטיחה אחידות, מונעת החלטות שרירותיות ואפליה ומבטיחה הגינות שלטונית. שנית, היא מסייעת לנפגע מן ההחלטה המנהלית בהתמודדותו עמה, בשני היבטים עיקריים: היא מגבירה את אמונו של האזרח ברשות ובהליך שהוביל להחלטה בעניינו ובכך משמרת את תחושת הצדק בנוגע להליך המנהלי, ולעיתים אף משכנעת בצדקתה. בנוסף היא תורמת למימוש זכות הטיעון של האזרח )אף היא זכות בסיסית של הפרט), ובכך ממקסמת את יכולתו של האזרח לתקוף את ההחלטה ככל שירצה בכך. לצורך מימושה של זכות הטיעון מוטלת על הרשות חובה להציג בפני הפרט את נימוקי ההחלטה, שכן בהעדרם של אלו לא ניתן לממש את הזכות ואין האזרח יכול לבחון את ההחלטה המינהלית, תקינותה וסבירותה שכן לא ידוע לו על בסיס מה ניתנה, ומכאן שהוא גם אינו יודע האם קיימת לו עילה בדין לפנות לבית המשפט לצורך קבלת סעד. שלישית, חובת ההנמקה מאפשרת ביקורת עצמית, פנימית וחיצונית על ההחלטה ומחייבת את הרשות עצמה לבחון את השיקולים שבבסיס החלטתה (יואב דותן, "חובת ההנמקה של רשויות מינהל וגופים נבחרים", מחקרי משפט, כט' 2 (תשס"ב-תשס"ג); דפנה ברק ארז, משפט מינהלי 424-423 (2010). יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת דפנה ברק ארז בעע"מ 823/12 תמר קליסה נ' יצחק שמעון )פורסם בנבו, 2013, בפסקה 28 לפסק דינה):
"על הרשות המינהלית לנמק את החלטותיה באופן סדור שאינו משתמע לשני פנים. חשיבותה של בהירות ההנמקה היא ברורה. הנמקה בהירה ומסודרת מסייעת לרשות לקבל החלטה רציונאלית ולא שרירותית. הנמקה כזו מאפשרת להבין את משמעות ההחלטה ואת השלכותיה התקדימיות לגבי מקרים אחרים. כמו כן, היא מאפשרת לתקוף את ההחלטה תוך התייחסות מושכלת לטעמים העומדים בבסיסה. הנמקה ראויה אף מבטאת יחס מכבד לפרט שההחלטה עוסקת בו, מפחיתה את החשש שההחלטה התקבלה משיקולים לא ענייניים, מחזקת את האמון שרוחש האזרח לרשות ותומכת גם במראית פני הצדק ... בענייננו גם סביר להניח כי הנמקה סדורה וברורה הייתה מבהירה לצדדים את השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה ומונעת תחושות של קיפוח, שרירותיות ואי צדק ......חשיבות הנודעת להנמקה מסודרת וקוהרנטית, אשר יכולה לחסוך בעיות רבות בהמשך".