92. כאשר וועדות החריגים מפנות לקריטריונים לזכאות או לחריגה מהם, כנימוק לדחיית הבקשה, הרי הן חוטאות למטרתן ותפקידן. שהרי כל מטרתן של וועדות חריגים הוא לבחון, כפי שמורה אותנו שמן, האם מדובר בעניין חריג המחייב סטייה מסוימת מהנהלים (ראו: דפנה ברק ארז, "כללים, חריגים ושיקול דעת במשפט" בתוך: ספר דורית בייניש, 111 (בעריכת קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ, 2018). בנוסף, כאמור, נהלי וועדות החריגים קובעים, כמפורט כי מטרתן לתת פתרון למקרים שלא נמצא להם מענה "במסגרת הכללים והקריטריונים של המשרד". הפנייה לאותם קריטריונים חוטא לתפקיד הוועדה, שכן ברור שבקשה שהוגשה לועדת החריגים אינה עומדת בתנאי הזכאות..
על כן עצם החזרה על כך שהפונה אינה עומדת בנהלים, לא מוסיפה דבר על ההחלטה המקורית לדחות את הבקשה משום שאינה עומדת בתנאי הזכאות. וועדת החריגים אמורה לבחון את כלל הנסיבות, ואין די באמירה סתמית (החוזרת, כפי שעולה מהפסיקה, ברבות מהחלטות הועדה), לפיה הועדה לא מצאה מקום, בנסיבות העניין, להיעתר לבקשה.
על וועדת הערר להתייחס באופן פרטני לטענות המועלות לפניה ע"י הפונים אליה, בהתייחס לתבחינים, והעתיד גם למשקולות שייקבעו. כך ניתן יהיה לוודא שהוועדה אכן דנה בנסיבות הרלבנטיות של הפונים, ולהבין האם השיקולים שלקחה בחשבון עונים על דרישות המשפט המנהלי. ההנמקה בהחלטת הועדה לפיה: "למרות הנסיבות לא ניתן להיענות לבקשה" הינה הנמקת חסר, לאקונית ביותר, וללא כל פירוט ממשי, שאינה משקפת את נסיבותיהם האישיות של הפונות והפונים לוועדה, אינה מפרטת את המסמכים שעמדו בפני הוועדה ואינה מפרטת מהן אותן נסיבות שעל אף ולמרות קיומן סירבה הוועדה להיעתר למבוקש. לא ניתן לדעת מה עומד בבסיס ההחלטה, מה השיקולים שנשקלו, ומה המשקל שניתן לכל תבחין שנשקל. על כן בית המשפט אינו יכול לוודא שהוועדות עמדו בחובותיהם על פי המשפט המנהלי, על אף טענת משרד השיכון כי כך אכן פעלו. לאור ריבוי המקרים בפסיקה בהם בהעדר הנמקה הוחזר העניין לדיון מחודש בוועדה פוגעת הן בפונים, הנדרשים להליך משפטי כדי להביא להנמקה שהיה עליהם לקבל מלכתחילה, ומטילה עומס הן על בתי המשפט, הן על משרד השיכון והפרקליטות
93. אין לקבל את טענות העותרים לפיהם מנועה הוועדה מלעשות שימוש בנוסח אחיד, אולם גם אם מדובר בנוסח אחיד, בחלק בו דנה הועדה בהתאמת התבחינים למקרה הספציפי, עליה לפרט באילו תבחינים עומד המקרה, ובעיקר כשמדובר בנסיבות אישיות, יש לפרט מה נלקח בחשבון ואיזה משקל ניתן לכך. למשל, במקרה של סיגלית לוי, מדובר באישה בעלת נכות נפשית, כתוצאה מהתעללות ואלימות מהם סבלה בילדותה, והם אלו שהביאו למצבה הנפשי הקשה. במקרה כזה יש לפרט נסיבות אלו ולהבהיר איזה משקל נתנה להם הועדה.