84. לו הייתה התובעת עושה כך, ולא נסמכת בעיקר על עדותם של מי שלטענתה ראו ממרום הבור את הבקע בצינור וזאת בין היתר על רקע אי ההתאמה בעדותם זו , כפי שאראה בהמשך, לא הייתה נמנעת מהנתבעות זכותן להגנה מלאה ובפני בית המשפט הייתה מונחת תמונה מלאה של הצינור בעת קריסתו, והסיבות שהובילו לקריסה זו לאחר שזה היה נבדק בידי מומחי הצדדים ויש לשער גם בידי מומחה בית המשפט.
85. כפי שצויין, הדבר בולט על רקע האפשרות שהועלתה על ידי הנתבעות והיא שהצינור קרס בעקבות מגוון רחב של סיבות אחרות שאינן בהכרח קשורות לטיב ההלחמה והפיקוח עליה. אחת מאפשרויות אלו שהועלתה הייתה חור שנפער בצינור לאחר מסירת קו הביוב לאיגוד ערים, וזאת בעקבות קידוח באדמה בידי מאן דהוא במקום זה.
--- סוף עמוד 29 ---
86. אף שהדבר נשמע בתחילה תלוש מהמציאות, באה עדותו של העד מר גיל שגיא מטעם צד ג/1 אשר ראה לטענתו ממרום הבור את הצינור ביום האירוע, ועל כך העיד במסגרת תצהיר עדותו הראשית (סעיף 7) ולאחר מכן בעדותו בבית משפט, כך:
" ש. בסעיף 7 לתצהיר שלך אתה מתאר שהגעת למקום אחרי שהתגלה בו בולען ואתה אומר שהבחנת בחור בשרוול ובצינור החיצוני. האם זה אותו דבר?
ת. כן.
ש. ראית גם את המי ביוב זורמים?
ת. כן. "
ובהמשך:
"אני לא יודע מי פגע במי, ראיתי ביוב זורם ואת החור בשני הצינורות.[..]"
ובהמשך:
"אני מתאר לך מה ראיתי. ראיתי כמו שתיארתי פתח דרכו זורם ביוב. הדרך היחידה שזה יכול לקרות זה שיש חור בשני הצינורות".
87. עד זה התבקש במהלך חקירתו הנגדית לצייר את שראו עיניו, וכך עשה כמוצג שסומן נ/6 ובו,שוב, נראה צינור השרוול והצינור הפנימי כשחור פעור בהם:
--- סוף עמוד 30 ---
88. אם כך, לחשיפת הצינור ישנה חשיבות לאין שיעור להוכחת תביעה זו. העדרו פוגם לדידי בסיכוייה של התביעה שכן עתה נדרשות ראיות חזקות לאין שיעור על מנת שמסקנת המסקנות תוביל לכשל היחידי שנפל בצינור כעמדת התובעת , באופן שניתן יהיה לומר כי לעובדה שנמנעה מהנתבעות האפשרות לבחון כשל זה בעצמן, לנוכח כך, חשיבות מינורית ביותר וכי מסקנת המסקנות הינה כי מחדל הנתבעות בעת ריתוכו באופן לקוי הוא שהוביל לקריסתו.
89. נוסף על כך, כפי שראינו, בחירת חלופת המעקף במקרה זה, לא התגלתה כסיבה שאין בילתה. הוכח כי לא הייתה כל סיבה לבחור בחלופה זו ולהעדיף על פניה את חלופת קיר הדיפון שהייתה משרתת את חובתה של התובעת בהקטנת נזקיה (חלופה זולה יותר) ולא פחות חשוב מכך, הייתה מובילה בהכרח לגילוי הכשל ומונעת בכך נזק ראייתי שנגרם לנתבעות.