" ש. ש.ב. אתה שולל שזה נשבר בריתוך?
ת. הוא טוען שבנקודה הזו הפיברגלס שבור או קרוע, זו עובדה אנו רואים שהוא קרוע. הוא שאל אותי אם בגלל שרואים אור טבעי אין שרוול פלדה מבחוץ אני נוטה להניח שכן, אני מסכים לזה. אני לא יודע ממה זה ומאיפה זה. "
--- סוף עמוד 38 ---
ש. ש.ב. יכול ל היות ששרוול הפלדה יתנתק והפיברגלס יישאר במקומו?
ת. אם הפיברגלס היה מחובר לא היה כשל ולא היה בולען, אנו רואים שהפיברגלס קרוע בסוף, היות ורואים אוויר, אז יודעים שבנקודה הזו אין צינור פלדה, או קרוע או חתוך. נעלם. בנקודה הזו אין עליו פלדה, אולי זה הנקודה שהיא אחרי השרוול, אני לא יודע. אני יודע שבנקודה הזו שרוול לא סוגר אותו כי אחרת לא היינו רואים אור יום. " (שם, בעמ' 116 שורות 7-16 לפר' הדיון).
119. המשמעות הנלמד מעדות זו הינה שמומחה הנתבעת לא סתר את סברתו במקור אודות המצאות נקודת הכשל שלא בנקודת ריתוך השרוול האחרון, וכי לא מן הנמנע ששרוול הפלדה לא נותק ממקומו.
אי הבאת עד ויומני עבודה
120. לעמדת התובעת בסיכומיה, מדיסון כשלה בכך שהיא לא הביאה לעדות מטעמה את קבלן המשנה מטעמה שביצע עבורה הקידוח האופקי ואת עבודת הריתוך וזאת בהתגלה כי מדובר בקבלן משנה שלה. על כן עובדה זו צריכה לשמש לחובתה בבחינת בעל דין שאינו מביא לעדות עד שעשוי להעיד לרעתו כמוהו כמודה בחבותו. כן נטען כי מדיסון לא טרחה לחשוף בפניה את יומני העבודה שהמומחה מטעמה עשה בהם שימוש במסגרת חוות דעתו ואשר נמסרו לידיו לצורך העניין על ידי מדיסון. הוא הדין ביחס למוטי הוניג שהעיד שמי שפיקח בשטח בשמו היה עובד שלו שאף הוא לא הובא לעדות מטעמו.
121. טענות אלו של התובעת אינן יכולות לעמוד לה וזאת מהטעם שככל שהדבר נוגע למוטי הוניג, מקומן של אלו בשלב בחינת התרשלותו של מוטי הוניג בנוגע לפיקוח. היות שסוגיה זו אינה רלוונטית לנוכח מסקנתי בדבר כשלון התובעת בהוכחת מקור הכשל בצינור המשוריין, מאליה אין משמעות לשאלת הפיקוח. לאמור- באין הוכחה על כשל בצינור מאליו אין רבותא לשאלת הפיקוח על העבודה.
--- סוף עמוד 39 ---
122. באשר לנטען כלפי מדיסון באי הבאת עד ו/או מסמכים. ככל שהדבר נוגע לאי הבאת עד, זהות עד זה הייתה ידועה לתובעת לפי סיכומיה (סעיף 89) עוד בשלב ההליכים המקדמיים וזאת במסגרת השאלון שהופנה למדיסון על ידה. העובדה שעד זה לא הובא לעדות אינה מוכיחה בהכרח כי הדבר פועל לרעת מדיסון שכן גם התובעת יכלה באותה נשימה, בעת שזהות עד זה ידועה לה, לדרוש לזמנו לעדות בכדי להוכיח את טענתה בדבר מיקום נקודת הריתוך שכשלה. על כן ובהכרח מה לנו כי נקבע כי אי הבאת עד מצד מדיסון אך מפני שמדובר בקבלן משנה שלה עולה בחשיבותה לאי הבאת אותו עד מצד התובעת?. יש לזכור כי התובעת הינה בעלת האינטרס הראשון במעלה להוכיח את תביעתה ובהעדרה של ראייה פורנזית ישירה מן הדין היה לתור אחר ראיות נוספות שיחזקו את עמדתה.