146. ראיות התובעת מונות שלל נוסף של אסמכתאות שקצרה היריעה מלהזכירן, כאשר בראשן מושכולת יסוד מובהקות אודות מעורבותה הפעילה של מוטי הוניג בפיקוח על פרוייקט זה בצורה יעילה.
147. על כן, אך טבעי כי כגודל הפרוייקט כך גודל קשיי הפיקוח לפרטי פרטים, כאשר אין לצפות מאת מוטי הוניג כי יהיה נוכח בכל מקטע ומקטע של ריתוך הצינור ואם נמצאה נוכחות של מי מטעמו במקטע זה שלעמדת התובעת כשל, ספק רב באם ניתן היה להטיל עליו אחריות בגין כך, שכן אין התוצאה מצביעה בהכרח על אחריות בכשלון הפיקוח הספציפי הזה.
148. יתרה מכך וכפי שהוסבר, התובעת לא מירכזה את טענותיה ובפרט את חקירותיה, בנקודת הכשל בפיקוח, כך למשל אין בנמצא תשובה לשאלה במה בדיוק כשלה מוטי הוניג בנקודת כשל ספציפית זו, ומה הייתה חובתה החוזית כלפי איגוד ערים בעניין זה– שמא פיקוח עליון או פיקוח מלא, ואם מלא, עד לאיזו רמת פיקוח מלא הוסכם בין הצדדים. בנקודות קריטיות אלו שאמורות היו לשקף את אחריותה של מוטי הוניג בפיקוח רשלני, תצהירי עדותה הראשית של התובעת שותקים ואינם אומרים דבר.
אחריותן החוזית של הנתבעות – עמדה לצד ביקורת
149. משהמסקנה המתבקשת היא שהתובעת לא עמדה בנטל לשכנע את בית המשפט בדבר לקות שהתגלתה בריתוך השרוול שהובילה לנזק הנטען, נותר לדון כשאלה מסכמת בטענת התובעת אודות אחריותן המוחלטת של הנתבעות לתקינות קו הביוב משך 10 שנים לפחות בהתאם לתנאי המכרז של איגוד ערים וזאת כטענה חלופית לטענת הכשל בצינור.
150. עמדת התובעת לעניין זה באופן מפורט ודווקני נטענה לראשונה במסגרת סיכומיה (סעיף 57 ואילך). לשיטתה, בסעיף הנוגע לאחריות הקבלן במכרז צויין כי הקבלן מתחייב לתקינות קו צינור הביוב משך 10 שנים ממועד מסירתו למזמין ובתור שכך,
--- סוף עמוד 53 ---
וכיוון שהנזק אירע כ-5 שנים ממסירת העבודה לאיגוד ערים, יצרן הצנרת כמו גם הקבלן שרכש ממנו את הצנרת וחתום על המכרז אחראים לטיב הצנרת שסופקה על ידו לפרוייקט. לשיטת התובעת אפוא, גם אם הסיבה לשבר בשרוול הפלדה ובצינור הפוליאסטר נוגעים לטיב העבודות שבוצעו בידי הקבלן, בפיקוחה של הנתבעת 2, עדיין קמה לתובעת זכות חוזית מכוח הסכם ההתקשרות שבין הצדדים לדאוג לתקינותו של קו הביוב, תהא סיבת הכשל שבו אשר תהא.
151. לטענה זו של התובעת אין בידי להסכים. ראשית, כפי שניתן לראות מכתב התביעה , אשר מהווה את מסגרת המחלוקת שבין הצדדים, התובעת ריכזה עיקר את מאמציה בתביעה זו כלפי הנתבעות, בהיבט הנזקי הקשור בכשל בקו הביוב תוך שהיא נסמכת על חוות דעת השמאי מטעמה ולא בהיבט החוזי אשר נזנח משום מה בצורה כזו או אחרת על ידה. אין תביעה זו עסקה בעיקרה בפן החוזי ולא הוצגו ראיות מהותיות שתפקידן להוכיח אחריות מוחלטת משך 10 שנים לתקינות קו הביוב , ללא קשר לסיבת הכשל שתיפול בו במהלך תקופת אחריות זו.