152. בהקשר זה ראוי להדגיש כי חוזה העבודה עם הנתבעת 1, אשר אמור היה לשקף אחריות מוחלטת זו, לא הוצג על ידי התובעת לבית המשפט , לא במסגרת תביעתה ולא במסגרת ראיותיה. התובעת אמנם ראתה לפנות בעניין זה לבית המשפט בכדי להורות למדיסון לחשוף אותו (בטענה שאין הוא מצוי בידיה) אך זאת היא עשתה באיחור ניכר בתום דיון ההוכחות הראשון ביום 11.12.18 שיועד לפרשת התביעה לגביו ניתנה החלטתי ביום 12.2.19 שדחתה את בקשת התובעת בעניין זה מטעמים הקשורים בשיהוי הניכר מטעמה בעניין זה לאחר שכבר החל כאמור הליך בירור הראיות.
153. למיותר לציין ולשוב ולהדגיש מעבר למה שצויין באותה החלטה כי בידי התובעת עמדו מספר כלים מהותיים לכוף את גילויו של אותו חוזה התקשרות (שאמור להימצא בידי מבוטחתה) במסגרת הליך גילוי המסמכים, ברם, משזו פנתה לבית המשפט בעניין זה באיחור רב לא ניתן היה לסייע לה בשלב זה.
154. מעבר לאמור ובכדי להסיר ספק אציין כי אף אם היה מוצג בפניי אותו חוזה עבודה (להבדיל מהמכרז שצורף כראייה מטעם הנתבעת 2) ובו התחייבות מדיסון לספק אחריות מלאה לאיגוד ערים משך 10 שנים מכל סיבה שהיא הקשורה בטיב המוצרים בהם נעשה שימוש במסגרת העבודות, אני מתקשה לקבוע כי ניתן היה לעבור את רף האחריות החוזית במקרה זה ולקבוע כי מדיסון אחראית משך שנים ארוכות אלה , מעל
--- סוף עמוד 54 ---
לתקופת הבדק, לתקינות צינור הביוב תהא סיבת הכשל העתידית בו אשר תהא וזאת מהטעם שמתן אחריות מוחלטת מחייבת שליטה של נותן האחריות על כל מערך השירות או המוצר שהוא מספק ובעטיים הוא נותן אחריות זו.
155. במקרה זה למדנו כי אחריותה של מדיסון כלפי איגוד ערים התמצתה בטיב העבודה ואילו מוטי הוניג התחייב בטיב הפיקוח על ביצוע העבודות- כל אחד בתחומו לשמו נשכרו שירותיו.
156. שתי הנתבעות גם יחד, אינן אחריות אפוא לטיב החומרים בהם נעשה שימוש במסגרת העבודות, בין שמדובר בטיב שרוול הפלדה ובין שמדובר בטיב צינור הפוליאסטר. אחריות זו הוטלה על מתכנן העבודות הלא הוא צד ג/3 נגדו הוגשה הודעת צד ג' בידי מדיסון ואותו בחרה התובעת שלא לתבוע. ראייה משמעותית לחלוקת התפקידים האמורה, ניתן למצוא בפניית מדיסון במהלך העבודות לצד ג'-המתכנן, בבקשה להחליף את סוג צינור הביוב הפנימי מצינור PE-100 לצינור פוליאסטר משוריין בקוטר 700 מ"מ ,מטעמים הקשורים במלאי שהיה ברשותה אותה עת, בקשה שנבחנה ואושרה על ידי המתכנן מתוקף תפקידו ואחריותו לצורך העניין וזאת במסגרת מכתבו מיום 21.43.04 למוטי הוניג אשר צורף לחומר ראיות התובעת (בעמ' 238).