35. על כך השיבה מדיסון בסיכומיה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח הפרת חוזה ואת אחריותה החוזית של מדיסון כלפיה מעבר לתקופת הבדק וזאת מהטעם הפשוט שהיא חדלה בהצגת אותו הסכם העבודות עימה. על כך השיבה התובעת בסיכומי תשובתה כי יש להטיל על מדיסון את האחריות לאי הצגת הסכם העבודות עם איגוד ערים בתור הדבר מדבר בעד עצמו, וזאת מהטעם הפשוט שחרף דרישתה ממנה למסור את העתקו לידיה במסגרת הליך גילוי המסמכים, כאשר התברר לה כי זה לא נשמר בידי איגוד ערים, פעלה מדיסון להסתיר אותו ממנה ולא מסרה אותו לידיה בשום שלב של ההליך ובכל מנעה ממנה את זכותה להוכיח מכוחו את אחריותה החוזית כלפיה.
דיון ומסקנות
36.בחינת טענות הצדדים וגדרי המחלוקות ביניהם, מעלות שלוש סוגיות מרכזיות שיש לדון בהן:
הסוגיה הראשונה נוגעת לשאלת נטל ההוכחה והבאת הראיות בתביעה זו;
הסוגיה השנייה, עניינה בסיבת הכשל בקו הביוב והגורם האחראי לה ואומדן הנזק לפיצוי למקרה שיוכח כי אחריות זו חלה על הנתבעות. בסוגיה זו יקום צורך לבחון כשאלה מקדימה את טענות הנתבעות כי לא התאפשרה להן בדיקת הכשל בזמן אמת תוך פגיעה בזכותן להתגונן כדבעי כנגד תביעה זו;
הסוגיה השלישית, הינה חלופית לסוגיה השנייה וזו עוסקת בפן החוזי. לאמור, בהנחה שלא תוכח אחריותן של הנתבעות לכשל בצינור תעמוד לדיון השאלה האם עומדת לתובעת זכות על פי חוזה העבודות עם איגוד ערים לדרוש מאת מדיסון לספק קו ביוב תקין ועובד, תהא סיבת הכשל בקו הביוב אשר תהא וזאת לאחר תקופת בדק, משך 10 שנים מאז מסירת הקו לידי איגוד ערים.
--- סוף עמוד 13 ---
אדון בשאלות אלו לפי סדרן :
נטל ההוכחה השכנוע והבאת הראיות- מקור הכשל בצינור
36. התובעת טוענת כי בהיבט הכשל בצינור, על הנתבעות הנטל להוכיח כי לא נפל כל פגם בעבודתן, וכי הריתוך הנטען כי כשל, היה תקין. כן נטען כי על הנתבעות היה לגלות את הכשל בצינור ולחשוף אותו כחלק מחובתן להוכיח כי לא התרשלו בעבדותן והכל כיוון שנטל זה מתהפך מכוחו של דין ועובר לכתפיהן בתור הגורם הקרוב ביותר לנזק וכמי שהחזיק בצינור במסגרת ההתקשרות החוזית עמו בזמן העבודה .עמדת הנתבעות הינה שונה. לשיטתן, אין להפוך את נטל ההוכחה ולהטילו עליהן כי אם לקבוע כי מדובר בתביעה שבה על התובעת להוכיח את מקורו של הכשל שנפל בצינור בבחינת "המוציא על חברו עליו הראייה" בכדי שתעמוד לה עילת תביעה נגדן.
37. לטעמי הנטל להוכיח את קרות הגורם המזיק ולמעשה את הכשל בצינור, ובהתאמה את הרשלנות בהיווצרות אותו כשל, נופל במקרה זה לפתחה של התובעת, ואין הוא עובר לכתפי הנתבעות, וזאת בין היתר מפאת העובדה שהחזקה בצינור שכשל ,כביכול, נמצאה בידיה של התובעת בעת האירוע וטרם לכן משך 5 שנים מאז שהיא קיבלה את החזקה בו מידי הנתבעות, תוך שבמהלך שנים אלו, זה אף הוחזק בידיה ללא מעש משך יותר ממחצית הזמן, דבר אשר מעצים עוד יותר את ניתוק חזקת החזקה בו לטובת הנתבעות. יתרה מכך, איני סבור כי במקרה זה קיימת עילת היפוך הנטל כפי שהתובעת טוענת לו, גם בהיבט הקשור בנזק ראייתי שנגרם לנתבעות (עליו אעמוד בהמשך) בכל מה שנוגע לגילוי אותו נזק ותוצריו וכן כתוסף מפאת העובדה שלא מתקיימים בענייננו התנאים להיפוך הנטל מקום בו התובעת טוענת לידיעת הכשל בצינור ובמובהק היא מטילה זאת על הנתבעות ואסביר: