36. לא ניתן להתחמק כפי שעלה בעדויות, מתחושתם הקשה של חלק מהתובעים, כי נתפסו כמי שאינם דוברי אמת אף שהגישו אישורי מחלה כמקובל, אולם לא קיבלו שכרם בגין ימי המחלה ראו (עדות מר טל זהבי פרוט' עמ' 12 ש' 13). אכן, חלק מהעדויות היו בעייתיות במובהק, ועוררו רושם של התחמקות מגמתית מזיכרון המאורעות תוך התכחשות לאמיתות ברורות. על כך יש להצר. יחד עם זאת לא ניתן לומר במפורש שאישורי המחלה פיקטיביים או כי לא ניתנו כשורה, אלא שכאמור לעיל במקרה זה נדרשו תנאים נוספים ואלו לא התקיימו.
37. אחת מהנקודות העיקריות השנויות במחלוקת בתיק זה, היא משמעותם של אישורי המחלה, שלגישת התובעים מחייבת בהכרח תשלום לפיהם.
נזכיר אפוא בקצרה את תכלית חוק דמי מחלה וההוראות הרלוונטיות בתקשי"ר לעניין תשלום דמי מחלה, שהן הרלוונטיות בענייננו. הגיונם של דברים כי מטרתם היא סוציאלית-הגנתית בעיקרה - שלא ייפגע מי שבשל מחלתו לא יכול היה להתייצב לעבודתו. כמו כן, בהיבט בריאות הציבור, מי שחולה במחלה מדבקת, מוטב שלא יתייצב לעבודה וחלילה יפיץ את המחלה בקרב רעיו לעבודה ובקהל הפונים. יש מטרות משנה נוספות, כגון איכות עבודתו של החולה הנושאת עמה סיכון מוגבר לטעויות, הקושי בהחלמה ללא מנוחה ועוד.
התכליות החשובות שנמנו לעיל, מצדיקות באופן כללי התבוננות רחבה ולא דקדקנית באופן מיוחד, עת מציג עובד אישור מחלה. הפסיקה שציטט ב"כ התובעים בסיכומיו לפיה האישור הרפואי עומד בתוקפו גם כשמדובר בעובד ש"נתפס" בעת מחלתו המדווחת, במהלך פעילות שאינה תואמת לכאורה את החולי הנטען, תואמת אפוא הלך חשיבה זה ולו באופן חלקי. כך בנוגע לפסיקה המוזכרת בסעיף 6.3 לסיכומי התובעים – ס"ע (י-ם) 50814-01-12 אברמסון – מל"מ מערכות בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 11.9.2014) [כב' הנשיא אייל אברהמי] – שם נקבע כי עובד שלא התייצב לשימוע בעבודתו עקב מחלתו אותה עת שכללה בין היתר דכאון והפרעת הסתגלות בשל הליך הפיטורים, לא ניתן לפטרו תוך כדי מחלתו; ד"מ (נצ') 36522-11-14 גיגי – תעשיות חרט הגליל בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 7.9.15) [כב' הש' ד"ר טל גולן] שם נטענה פיקטיביות אישור המחלה וכן בהתייחס להליך מול ביטוח לאומי באותה עת ועבודה אחרת של העובד החולה; ס"ע (חי')21092-05-11 סבאג – כלי אספקה בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 18.4.2013) [כב' הש' עפרה ורבנר]; ד"מ (ת"א) 2494/10 מוחמדוב ביימוחמד – מסורי ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 22.7.2013) [כב' הש' אורן שגב] – עבודה בעסק המשפחתי בזמן מחלה.
כך למשל, מקובלת עלינו טענת התובעים כי גם עובד המגיש אישור מחלה שהתקבל לאחר שיחה טלפונית או באמצעי אלקטרוני אחר, (כפי שאירע בעניינם של חלק מהתובעים דנן – ראו למשל אישור גב' נצרה, (פרוט' עמ' 145 ש' 19 – 26), גב' אכלאס חירי (פרוט' עמ' 149 ש' 19)), לא בהכרח ייתפס מידית כמי שמשקר, שכן מבחינה רפואית אין תמיד הצדקה להתייצבות החולה במרפאה, והבחינה היא רפואית.