16. לא רק שהתובעים לא הצביעו על נוהל של אי מתן הודעה על המחלה בזמן אמת, אלא להפך, הודו כי הם נוהגים לדווח מיד עם תחילת מחלתם, לאחראית עליהם במקום העבודה (ראו למשל עדות גב' ליאת מלמד (פרוט' עמ' 23 ש' 2- 8)). אדרבה, התובע מר רוני אברהם השיב בעדותו, עת נשאל אם עדכן את ליאת הממונה עליו שהוא ממשיך שלא לחוש בטוב - "זה שביתה, אין לי מה לעדכן אותה. אם היתה עבודה רגילה הייתי מעדכן אותה" (פרוט' עמ' 38 ש' 30- 31). זו סברתו של התובע, אולם מקובלת עלינו עמדת הנתבעת כי אין הצדקה לפטור העובדים מחובת ההודעה ואולי דווקא בזמן שביתה יש הצדקה מוגברת למתן הודעה בזמן, ולא להפך.
בעת שביתה, כשגם הממונה חולה או שובתת, על העובד להודיע על מחלתו לממונה או לממונה עליה, ממש כשם שהיה עושה לולא היתה זו תקופת שביתה. כך גם מתחייב מלשון הוראת 33.221 לתקשי"ר, לפי הדיווח על המחלה הוא למנהל היחידה, באמצעות הממונה.
עובד שחפץ שיתייחסו אליו בזמן השביתה כמי שהיה עובד לולא מחלתו, שומה עליו להבהיר כי בעיני עצמו הוא בגדר עובד אותה עת (אף כי על דרך של חולי), ולא שובת, ואף לפעול בדקדקנות בהתאם לתקשי"ר. משהתובע עצמו מתייחס באופן שונה לתשובת השביתה לעניין קיום חובותיו בזמן המחלה, מבהיר הוא כי השתתף בשביתה.
17. לטענת התובעים מאחר שהדו"חות להם צורפו אישורי המחלה אושרו כבר "ברמת המשרד" הספציפי, מנהלת הלשכה ומחלקת משאבי אנוש של משרד הפנים, לא רשאי האוצר לקבוע רטרואקטיבית כי אישורים אלו אינם מתקבלים (סעיף 5.11 לסיכומי התובעים). הוראה 33.239 מבהירה כי באם האישורים לא הוגשו לפי הכללים, סמכות האישור עוברת לנציבות. לנציבות יש אפוא סמכות לקבוע כי התובעים אינם זכאים לדמי המחלה, גם לאחר שאלו אושרו להם ברמת אגף משאבי אנוש. דין טענתם זו של התובעים אפוא להידחות.
18. גם קיומו של הנוהל לו טענו התובעים - לפיו ניתן להגיש אישורי המחלה רק עם הדו"ח בסוף החודש, כאשר הנציבות בוחרת דרך כלל לאשר בכל זאת את האישורים - אין בו כדי לעקר מתוכן את הסמכות לקבוע אחרת, בהתאם לנסיבות.
הזכות הנתונה למעסיק –המדינה, הנתבעת, בענייננו, היא לבחון את שאלת קיום המחלה או המחלות בזמן אמת. אכן, לא בכל מקרה אי מסירת הודעה על עצם המחלה במועד, שוללת זכאות לקבלת תשלום דמי המחלה. בזמן שביתה, הכלל הוא אי תשלום שכר בצד אי ביצוע עבודה. במסגרת העימות וההידברות בין המעסיק לעובדיו, על המעסיק לידע אם עובדיו שובתים או שמא ניחתה עליהם גזרת שמיים וחלו באופן מצער בחוליים רבים, או כדברי מר חנן לזימי, אולי היה צורך אף לבצע חקירה אפידמיולוגית בשים לב להיקף התחלואה, לו הייתה ניתנת הודעה במועד (פרוט' עמ' 184 ש' 15- 17). בהתאם יידע כיצד המעסיק להתמודד ולפעול, ואלו דרכי פעולה פתוחות בפניו, לרבות גיבוי של עובדים מלשכה אחרת, למשל. ברי למשל שאין טעם בקיום משא ומתן על שיפור תנאי ההעסקה, אם אכן כל עובדי המעסיק נפלו למשכב באופן אמתי ומצער. צדו האחר של המטבע הוא כי עצם מחלתם של עובדים אין בה בהכרח כדי להעיד על כי אלו אינם שובתים. גם לו המחלה היא אמתית וכנה, עדיין רשאים הם להשתתף בצעדים הארגוניים הננקטים באותה עת ובהתאם לא להודיע על קרות המחלה ולא לבקש שכרם עבור אותה תקופה, אולם ליהנות מפירותיה של השביתה עת תישא פרי.