19. במאמר מוסגר נעיר כי כמפורט בתצהיר גב' צור מטעם הנתבעת, נשלחו מכתבים לעובדים ביום 20.3.16 (נספח 3), לכתובות הדוא"ל הפנימיות, וכן נתלו על לוחות המודעות, שעניינם ההנחיה לפיה לא ישולם שכר בזמן השביתה. לא הוכח שמי מהתובעים קיבל הנחיות אלו בזמן השביתה הרלוונטית. הנתבעת טענה כי משמדובר בהנחיות זהות לאלו שבזמן השביתה הקודמת, חזקה על התובעים שידעו זאת ויכלו לכלכל צעדיהם בהתאם. לטעמי לא הוכחה טענה זו, ולא בכדי נראה שזנחה אותה הנתבעת בסיכומיה. מכל מקום, די בהוראות התקשי"ר כדי לחייב התובעים, גם אם בעבר הודע להם על כך וגם אם שולם להם לפנים וגם אם לא ראו אותו מכתב.
20. נסכם אפוא ונאמר כי אי מתן הודעה ואי הגשת האישורים אפוא אינם רק פגם פרוצדורלי טכני כפי שטוענים התובעים.
עמידה על חובת ההודעה על המחלה דווקא בזמן שביתה היא תחילתם של דברים, אך אינה סוף פסוק. משניתנה, היא מאפשרת למעסיק לבחון את המחלה ולהודיע בזמן אמת אם ברצונו לבדוק את העובד, או לתקוף שביתה זו בדרכים אחרות. ראו בעניין זה את שנקבע בסכסוך הקיבוצי של עובדי הרכבת שהוזכר לעיל.
נבדוק אפוא אם הוכיחו התובעים כי הודיעו בזמן על מחלתם בזמן השביתה או בסמוך לה.
מועד מסירת הודעת המחלה
21. התובעים הגישו תצהיר מינימליסטי ביותר – טבלה משותפת לכלל התובעים, שמולאה ברובה בכתבי יד משתנים, ובה נרשמו הנתונים הבאים – שם התובע, מס' ת"ז, תקופת המחלה, אופן מתן ההודעה על המחלה (עד כאן טורים אלו מולאו בכתב מודפס ומכאן ואילך בכתב יד), זהות מקבל ההודעה, מועד מתן ההודעה, מועד מסירת האישורים הרפואיים למעסיק וקופת החולים בה התובע/ת מבוטח/ת . בדף שלאחר מכן חתמו התובעים בכתב יד. יצוין כי בהתאם לאמור בו, התצהיר אומת באופן טלפוני, ועל מנת שייחשב תצהיר עדות ראשית כדין אימתו אותו התובעים בעדותם. לגבי כל התובעים נרשם כי אופן מתן ההודעה על המחלה היה בשיחת טלפון. באשר למועד מתן ההודעה וזהות מקבלה נרשמו פרטים שונים, כאשר חלק מהתובעים רשמו כי אינם זוכרים. כמו כן נרשם לגבי כל התובעים כי מועד מסירת האישורים הרפואיים למעסיק היה – "כמקובל, בעת מילוי הדו"ח החודשי".
22. גב' ליאת מלמד, גב' רימא דקידק וגב' טובה עמדי – הן שלושתן תובעות בתיק זה וכן מנהלות הממונות כל אחת על חלק מהתובעים. גב' חגית צור מנהלת הלשכה העידה מטעם הנתבעת. ככלל, בתצהיריהן ועדויותיהן לא מסרו כי מי מהתובעים פנה אליהן והודיע על מחלתו זאת למעט הודעת מר טל זהבי לגב' ליאת מלמד, אליה נתייחס בהמשך.
לנוכח הטענה כי ההודעות נמסרו בשיחת טלפון, הוצאו פלטי שיחות הטלפון של הממונות. חרף האמור בתצהיר לפיו ההודעה נמסרה בשיחת טלפון, בעדויותיהם טענו מספר עובדים כי הם נוהגים להודיע בהודעת וואטסאפ או בסמס. יצוין כי התובעים לא הביאו ולו בדל ראיה בכתב למסירת הודעה בוואטסאפ או בסמס, אף שמדובר בדברים שברשותם. ויודגש - אף הודעות וואטסאפ אישי או הודעות סמס אישיות לממונות, לא הובאו בפניי. יתר על כן, בתצהירי גילוי המסמכים שהגישו העובדים לתיק, כשהם חתומים על ידי העובדים אף כי לא אומתו כדין על ידי בא כוחם, נרשם שהודעה נמסרה למעביד בע"פ. מי שבמפורש טוען להעדר מסמך בעת הליך גילוי המסמכים, אינו יכול להסתמך עליו בהמשך, גם לו ניתן היה להאמין לגרסתו המאוחרת לפיה אכן קיים מסמך כזה.
עובד שטוען רק בעדותו, כי ייתכן שמסר הודעה בסמס או בוואטסאפ, בעוד בתצהירו רשם כי ההודעה נמסרה בשיחת טלפון, לא מאפשר בירור עובדתי ראוי ונראה כי לא לחינם הוא עושה כן. לפיכך לא הוכיח כי מסר ההודעה במועד.