23. להלן נביא מספר דוגמאות מעדויות התובעים מהן ניתן לראות כי אלו ניסו ל"שפץ" בעדותם את הגרסה שמסרו בתצהיר תוך העלאת השערה כי ההודעה הועברה בוואטסאפ וללא כל תימוכין.
כך למשל גב' חיאת נצרה מסרה בעדותה כי היא מודיעה לממונה עליה חגית צור על מחלתה בדרך כלל בוואטסאפ או בסמס, וגם בדרך זו. כשהוצג לה האמור בתצהירה, השיבה שאם כך כתוב כנראה שהודיעה בטלפון (פרוט' עמ' 146, ש' 26- 32, עמ' 147 ש' 1- 2).
כן אמרה כי היא ממונה על גב' אכלאס חירי, וכי זו מודיעה לה בדרך כלל בוואטסאפ. גב' נצרה לא זכרה אם ומתי הודיעה לגב' צור הממונה עליה, על מחלת העובדת שתחתיה גב' חירי כפי שהיא עושה בדרך כלל (שם ש' 13- 24).
גב' חירי טענה שהודיעה בוואטסאפ לגב' נצרה על מחלתה, וכשהוצג לה תצהירה, שאלה שאלת תם, אם יש הבדל בין שיחת טלפון להודעת וואטסאפ (פרוט' עמ' 149 ש' 30- 32).
גב' מיה לוין העידה כי בדרך כלל היא שולחת ההודעה בוואטסאפ, אולם כשעומתה עם הרשום בתצהירה לפיה ההודעה נעשתה בשיחת טלפון, תיקנה זאת באומרה שככל הנראה זכרה טוב יותר בעת שרשמה את התצהיר קרוב יותר לאירועים (פרוט' עמ' 161 ש' 25- 26, עמ' 162 ש' 1- 3).
מר הלל יצחק אמר בתחילת עדותו שלא דיבר עם ליאת הממונה עליו בימי השביתה ועובר לתחילת השביתה (פרוט' עמ' 46 ש' 27-28). בהמשך עדותו טען שהודיע על מחלתו לגב' ליאת, אף שבתצהירו רשם כי הודיע לגב' חגית וייס, וניסה ליישב את הסתירה בכך שמבחינתו זה אותו דבר (פרוט' עמ' 51 ש' 23- 32). התובע מר אברהם לוי טען בעדותו שהודיע לליאת או לחגית, אולם לא זכר למי (פרוט' עמ' 34 ש' 1- 3).
מר רוני אברהם התפלא בעדותו כי בתצהיר מטעמו נרשם ששוחח בטלפון (פרוט' עמ' 38 ש' 19- 27) וטען כי כנראה שלח הודעה אולי בוואטסאפ או בסמס, וכי אינו שומר מלפני שלוש שנים (פרוט' עמ' 39 ש' 2- 3).
התובעים ידעו שפלטי השיחות מוזמנים, ומאלו טלפונים, ויכולים היו להבהיר כי אין בהזמנת השיחות כדי לכסות את מלוא אמצעי התקשורת, אולם לא עשו כן.
יש בכך כדי להטיל צל כבד על מהימנות הטענות המאוחרות והכבושות בדבר אופנים אחרים של מסירת ההודעה. לפיכך כאמור לא הוכחה מסירת ההודעה במועד על ידי מי מהתובעים.
24. את הדברים האמורים לעיל יש לסייג במקרה חריג אחד. התרשמתי שהיה עובד אחד שהודיע לממונה על מחלתו, וגם זאת רק בתחילתה, ליום אחד, וזהו מר טל זהבי. גב' ליאת מלמד נשאלה בעדותה אם ידוע לה על עובדים אחרים שחלו, השיבה "ידעתי על טל" (פרוט' עמ' 23 ש' 1- 2). מר טל זהבי העיד כי פנה אליה כבר ביום חמישי, ערב השביתה 17.3.16, בזמן העבודה, והודיע כי אינו חש בטוב, למיטב זכרונו גם גב' צור אמרה לו שהוא נראה חולה, והוא הלך הביתה מוקדם (פרוט' עמ' 11 ש' 7- 9). התרשמתי כי עדותה המתחמקת של גב' מלמד שלא ציינה מתן הודעה משאר העובדים, לעומת הבהירות בה התייחסה להודעת מר זהבי, אותה זכרה היטב, מלמדת על אמינות אותה הודעה. הודעה זו היא הודעה תקינה העונה על דרישות התקשי"ר, בכל הנוגע לתחילת מחלתו של מר זהבי, ולאישור המחלה הראשון שהגיש ליום אחד. לא די באותה הודעה כדי לשמש הודעה מספקת גם לשני אישורי המחלה הבאים שהגיש מר זהבי בהמשך (אישור שניתן ביום 23.3.20, רטרואקטיבית מיום 20.3.20 ואילך, וכן אישורים מאוחרים יותר). התובע העיד כי מיד לאחר שהחלים ממחלת השפעת סבל מכיווץ שרירים וכאב בגבו (הנ"ל העיד כי מדובר בעניין רפואי ויש קשר בין המחלות (פרוט' עמ' 9 ש' 29- 27)) והחלים לחלוטין ביום שלמחרת יום החזרה מהשביתה. כאשר עובד חולה, בזמן שביתה או בזמן רגיל, עליו להודיע לממונה מדי כמה ימים (בזמן שביתה מדובר במועד קצר יותר, ראו הוראות התקשי"ר לעיל) על מחלתו, לרבות צפי משוער. משלא עשה כן, תקף אישור המחלה הראשון בלבד, עליו הודיע בזמן אמת.