סיבת ההיעדרות - הקשר הסיבתי בין מחלת העובד לאי התייצבותו לעבודה
28. התקשי"ר כאמור מורה על אי ניכוי תשלום ל"עובדים שנעדרו מהעבודה בימי שביתה מסיבת מחלה" (ההדגשה שלי, א.ש.). בפרשנות המילים "מסיבת מחלה" המדינה הדגישה את חשיבות קיומו של קשר סיבתי בין המחלה להיעדרות, משמע שלולא המחלה לא היה אותו עובד שובת. לטענת המדינה השביתה הרלוונטית נבעה מהעדר הסדרה של אותם נושאים שבהם עסקה השביתה הקודמת ונגעה בהחלט לכלל העובדים. לטענת חלק מהתובעים, הסכסוך בגינו פרצה השביתה העומדת במוקד הליך זה לא נגעה אליהם .חלק מהעובדים טענו כי כלל אינם דוגלים בשביתות וכי השביתה היתה עניינם של עובדים אחרים בלשכה, ותיקים מהם, שאינם אקדמאים, או כאלו המועסקים בחוזים אחרים. כן טענו חלק מהתובעים כי כלל לא התכוונו לשבות, וכי לא הגיעו כי חלו (עדות מר זהבי פרוט' עמ' 11 ש' 1- 2, עדות גב' לוין (פרוט' עמ' 160 ש' 14- 17), עדות מר קובי ברהום (פרוט' עמ' 15 ש' 7- 8), עדות גב' ליאת מלמד (פרוט' עמ' 23 ש' 3- 6) ועוד אחרים). יצוין כי חלק מהעובדים שטענו זאת, הביאו אישורי מחלה רק לחלק מימי השביתה, ובכל זאת לא היה בידיהם הסבר לגבי אי התייצבותם בשאר ימי השביתה. למעשה, רק עובד אחד מבין התובעים התייצב בלשכה בשלושת הימים האחרונים של השביתה, 27-29.3.16, מר רוני אברהם. ברי כי בהיבט המהימנות, אמינותו של תובע שטוען בעדותו בלהט כי אינו שובת באופן עקרוני, והוא מפר שביתות סדרתי, בעוד ב"כ הנתבעת מציגה בפניו דו"ח נוכחות לפיו השתתף בשביתה שנה קודם לכן, נפגמת משהו (למשל פרוט' עמ' 39 ש' 6- 9).
29. יודגש כי חלק מהתובעים בעדויותיהם דווקא חיזקו באופן ברור את המסקנה כי שבתו במוצהר וכי תכננו לשבות גם בעת מחלתם ולמעשה ברי כי לא באו לעבודה לא בשל המחלה אלא בשל רצונם לשבות.
כך העידה גב' חיאת נצרה: "בתחילת השביתה הייתי חולה זה בא מאלו- הים. אחר כך שבתתי כמו כולם. אל תשכחי שהייתי אז חברת ועד זה אבסורדי שלא אשתתף". (פרוט' עמ' 146 ש' 25- 26).
גב' אכלאס חירי השיבה בעדותה, כשנשאלה מדוע לאחר יומיים של מחלה החליטה להשתתף בשביתה, "אם כל הפקידים משתתפים, ברור, למה שאני לא אהיה?" (פרוט' עמ' 149 ש' 23- 24).
התובעת גב' מיה לוין העידה כי לא הגיעה בזמן השביתה לעבודה אף שסברה כי כאקדמאית אסור לה לשבות, משום שחשבה שהוועד יחסום את הכניסה - "אני גרה מחוץ לירושלים, מראש אני לא מגיעה אם אני יודעת. .. היה קצת שיח, משערת שהיה שיח בוואטסאפ, אבוא במיוחד ולא יתנו לי להכנס" (פרוט' עמ' 160 ש' 25- 26)
התובע מר הלל יצחק העיד: "אם יש שביתה אני לא בא לעבודה, ואם אין שביתה אני בא... עיצומים צריך לבוא לעבודה. אם יש עיצומים וצריך לבוא לעבודה אני בא, מה שכולם עושים אני עושה." (פרוט' עמ' 46 ש' 11- 17).