37. התובע לא עמד אפוא בנטל המוטל עליו ולא הוכיח כי היה פגם במתקן או בשיטת ביצוע הפעולה.
משטח חול 'קשה כאבן'
38. עיקר הרשלנות המיוחסת לחברת דני-היי נעוצה במצב משטח החול. לגרסת ד"ר אור משטח זה היה 'קשה כאבן' וכתוצאה, נפצע בצורה חמורה.
39. עדותם של ד"ר אור ושל מר ביטון בנקודה זו אינה אלא עדות על תחושתם שאינה יכולה לבוא במקום ראיה אובייקטיבית ובלתי תלויה. די בכך כדי לדחות את הטענה. גם כאן מדובר בעניין שבמומחיות, והתובע נמנע מלהגיש חוות דעת לתמיכה בטענתו זו.
40. יתרה מכך, מעדות מר ביטון עולה כי במקום שבו עמדו אנשים החול לא היה רך ברם במשטח היה חול רך (עמוד 25 משורה 17 ואילך). אמנם נכון בעדותו גם ציין כי '..[כ]שבאנו לשם לעזור לתובע התפלאתי שהרגשנו שזה קשיח. זה אמור היה להיות חול רך.' ואולם מדובר בתחושה סובייקטיבית שאינה מתיישבת עם עדותו קודם לכן, ולפיה משטח חול שאין עומדים בו, נותר רך. אין חולק כי במשטח החול שבו עסקינן לא עמדו המשתתפים, שנדרשו לעבור אותו כשהם תלויים באוויר. כפי שיפורט בהמשך, מעדות מר ביטון עולה כי לפני התובע איש לא נפל.
41. יתרה מכך, לפי עדות מר ביטון כל אימת שמשטח החול במתקנים השונים התקשה, נהגו 'לעבור עם מגרפה ולנפח.' גרסה זו (שלא אושרה על ידי חברת דני-היי) עולה כי היתה הקפדה כדי לשמור על משטח חול רך.
42. לפי עדות התובע היה צורך להתקין במקום משטח סופג זעזועים (עמוד 15 שורה 17) ומשטח חול אינו כזה. כאמור מדובר בעניין שבמומחיות שהיה על ד"ר אור להוכיחו באמצעות חוות דעת של מומחה.
43. התובע לא הוכיח אפוא כי משטח החול היה 'קשה כאבן' וכי לא עמד בתקני הבטיחות הנדרשים.
נפילתם ופציעתם של משתתפים אחרים
44. אף כי בתצהירו ציין התובע שבתחילת הפעילות כבר '..נפגעו באופן קל מספר עובדים עקב נפילה מהחבל..' (סעיף 10 לתצהיר, ת/1) בעדותו לפניי ציין כי איש לא נפצע ('..נפילה מחבל לרצפה פירושה פגיעה. הם נפלו מחלל האוויר לרצפה ונפגעו. אתה שואל אם הם נפגעו בריאותית, לא. אני מתכוון שהיה מגע בין הגוף לקרקע בזמן הנפילה.' – עמוד 17 שורות 28 – 29).
--- סוף עמוד 7 ---
45. העד מטעמו, מר ביטון, אף כי בתצהירו מסר גרסה זהה לזו של ד"ר אור (ראה סעיף 8 לתצהירו) חזר בו מהאמור בתצהיר והעיד כי העובדים שביצעו את הפעילות במתקן לפני התובע – ביניהם מר ביטון עצמו – עברו בהצלחה ואיש מהם לא נפל. בהמשך גם ציין כי מי שנפל לא נפצע (עמוד 26 שורה 17).