דיון והכרעה
16. בפתח הדברים יאמר כי הקביעות דלהלן הן קביעות לכאוריות בלבד, היפות לצרכי בקשה זו לסעד זמני, ואין בהן כדי לקבוע מסמרות ביחס למחלוקות בתיק העיקרי.
17. עוד יאמר כי עסקינן בהליך למתן סעד זמני ומשכך על בית הדין לשקול האם מתקיימת למבקשת עילת תביעה טובה מחד גיסא ואת מאזן הנוחות, קרי, מהו הנזק הצפוי למי מן הצדדים ככל שיינתן או לא יינתן הסעד המבוקש - מאידך גיסא. על פי הפסיקה נדרש בית הדין לאזן בין שני השיקולים דלעיל, היינו ככל שמתבררת עילת תביעה משמעותית כך תקטן הדרישה להוכחת נזק ככל שלא תתקבל הבקשה, ולהפך. כן ישקלו התנהלות הצדדים ותום לבם.
--- סוף עמוד 5 ---
18. מעצם טיבו של ההליך למתן סעד זמני, ובנסיבות הליך זה בפרט, נמסרו לבית הדין טענות וראיות חלקיות בלבד, והשינוים הרבים המתרחשים למעשה מיום ליום בנסיבות שברקע בקשה זו, (ובכלל זה אף בין המועד שבו נשמע הדיון בבקשה למועד הגשת סכומי המשיב ולאחריו) מצביעים למעשה על האופן שבו יש לבחון טיעוני הצדדים בבקשה זו.
המשיב גוף ציבורי?
19. תחילה נסיר מן הדרך טענת המבקשת כי המשיב הוא "גוף ציבורי", טענה שהעלתה כך נראה כדי לבסס טענה לחלות הוראות שניתנו על ידי נציב המדינה על המשיב.
20. מקובלת עלינו טענת המבקש כי המשיב אינו גוף ציבורי אלא לכל היותר גוף דו מהותי. (ר' ע"א 8189-11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס [פורסם בנבו] (21.2.13) בגץ 7417-12 אבישי יוניס- מפעל הפיס [פורסם בנבו] (15.10.12)( להתיחסות אל המשיב כגוף דו מהותי בתחום משפט העבודה ר' גם ע"ע 1046-04 גואטה- מפעל הפיס [פורסם בנבו] (7.8.2005), ס"ע 54704-05-12 עזבון המנוח משה לוי ז"ל-מפעל הפיס [פורסם בנבו] (26.10.14) סע"ש 3382-08-15 זייצוב- מפעל הפיס ואחרים [פורסם בנבו] (11.1.21)).
21. בענין גואטה נקבע כי נוכח מהותו של המשיב כגוף דו מהותי תכלית פעילות לטובת הציבור יש להחיל עליו נורמות מתחום המשפט הציבורי. אם כן , הוראות נציבות שירות המדינה כשלעצמן אינן חלות על ענייננו, ואולם א. יש לבחון האם מתנהל הנתבע בהתאם לנורמות החלות עליו. ב. בכל אופן הוראות הנציבות , כמו גם מקורות אחרים אליהם הפנו הצדדים, אף אם אינם מחייבים ביחסים ביניהם, יכולים לשמש כחלק מתשתית רלבנטית לבחינת האיזונים הנדרשים בין הזכויות המתנגשות כפי שבאות לידי ביטוי בהליך זה.
המטריה הנורמטיבית
22. על רקע העדר הסדרה בחוק של המגבלות המוטלות על מעסיקים ועובדים ככל שהדבר נוגע להגבלת עבודתם של עובדים כפועל יוצא מנגיף הקורונה, ו/או בשל המנעות עובדים מהתחסנות נגדו, הגיעו סוגיות אלה לפתחם של בתי הדין לעבודה. במהלך החודשים האחרונים נדונו סוגיות הנוגעות לאיזון שבין זכויותיו של עובד שבחר שלא להתחסן אל מול זכויותיו (ואף חובותיו) של מעסיק להציב מגבלות/דרישות כלפי אותו עובד. עסקינן בסדרת הליכים שהוגשו בבקשות לסעדים זמניים ובכלל זה: סע"ש (תל אביב-יפו) 42405-02-21 סיגל אבישי - מועצה מקומית כוכב יאיר צור יגאל [פורסם בנבו] (21.3.21) (להלן- ענין אבישי),בר"ע (ארצי) 3955-04-21 אבישי - מועצה כוכב יאיר (10.4.21) ( עניניה של סייעת לא מתחסנת בגן ילדים), סע"ש (חיפה) 33232-03-21 סיגלית (גינגול) פיקשטיין - שופרסל בע"מ [פורסם בנבו] (26.3.21),בר"ע (ארצי) 22796-04-21 סיגלית (גינגול) פיקשטיין - שופרסל בע"מ [פורסם בנבו] (13.4.21) (להלן- בר"ע פיקטשיין) (קופאית לא מתחסנת בסופרמרקט) ,סע"ש (תל אביב-יפו) 50749-02-21 אורי חן - עיריית נתניה [פורסם בנבו] (2.5.21),בר"ע (ארצי) 15681-05-21 אורי חן - עירית נתניה (11.5.21) [פורסם בנבו] (עו"ס במחלקת רווחה בעיריה), פ"ה (תל אביב-יפו) 2819-03-21 מורן ויז'נסקי - עיריית רעננה [פורסם בנבו] (2.6.21) (מדריכת יוגה).