עוד מנסה הנתבעת (בסעיף 15.8 לסיכומיה) לקעקע את הסמכתו של אדוארד לחתום על כתבי הכמויות ולאשר את חשבונות התובעת, בטענה כי הוא לא הוסמך לכך. גם בהקשר זה לא מצאתי כי הנתבעת טענה מאומה אם בכתבי הטענות מטעמה ואם בתצהירי עדות ראשית מטעמה וברי כי יש בהעלאת טענה זו בשלב הסיכומים משום הרחבת חזית אסורה. יתירה מכך: גם לגופו של עניין לא מצאתי כי אדוארד חרג משליחותו. לו
--- סוף עמוד 22 ---
התנהלותו של אדוארד היתה מפריעה למישהו בזמן אמת היה עליו לעורר את העניין מבעוד מועד ולא שנים רבות לאחר מכן. למעשה: אדוארד היה המנהל הבכיר המצוי בשטח, באשר יוסי יעקב היה מגיע אחת לשבוע ושבועיים, ואילו המפקח מטעם רש"ת, שהיה אמון לבחון את החשבונות הגיע בהתאם לעדויות שלעניין מטעם התובעת (שלא נסתרו) בתחילת הפרויקט ובסופו ותו לא. בהקשר זה יובהר כי מעמדו של אדוארד עוגן אף במסגרת ההסכם, כאשר בסעיף 11 להסכם נקבע כי הוא אחד הגורמים המוסמך לאשר "עבודות חריגות", לצדו של מנהל הפרויקט. משתמע מכאן כי אדוארד היה רשאי לאשר עבודות נוספות וחריגות, ומכאן סמכותו לאישור הסוגיות מושא התביעה. כן נקבע בסעיף 7 להסכם כי מנהל העבודה הוא הגורם המוסמך לאשר את תיאום התובעת עם הגורמים הנוספים שהיא עבדה מולם. ברי כי סמכויות אלו הוקנו לגורם המקצועי הבכיר מטעם הנתבעת בשטח, על כל המשמעויות הנובעות מכך. בהקשר זה ברי לי (כפי שקבע גם המומחה גרדי מטעם התובעת) כי ההתנהלות והפרקטיקה בשטח גוברות אף על הוראות ההסכם (כמו שמצאנו כי העבודות בשטח עלו באופן משמעותי על היקף העבודות שהוסכם מראש), במיוחד בנסיבות שבהן גורמים אחרים אינם נמצאים בשטח מדי יום ביומו והאחריות נופלת על מנהל העבודה. אשר על כן עולה כי יש לקבל את גרסתו של אדוארד בעניינים מושא התביעה והתביעה שכנגד.
חוות דעתו של המהנדס רפי אהרוני מטעם הנתבעת
הנתבעת הגישה חוות דעת של המהנדס רפי אהרוני, מיום 24.9.19. חוות הדעת התבססה על עיון בכתבי הטענות של הצדדים וכן לאחר שיחות עם יוסי יעקב מטעם הנתבעת ועם המפקח עופר גורפינקל. מומחה הנתבעת מבהיר את הפער הגדול בין חשבון התובעת וחשבון הנתבעת, כאשר לשיטתו, הפער נובע מהסיבות הבאות:
· אי התאמה בין הכמויות שהוגשו לאלו שאושרו בפועל.
· חיובים שונים בגין תגבור כוח אדם על מנת לעמוד בלוח זמנים.
· חיוב חלקי בגין קנסות שהושתו על הנתבעת בגין עבודות התובעת.