· ההסכם מתנה כל תשלום באישור המפקח.
לשיטתו של אהרוני כל תביעות קבלן המשנה בגין כמויות שאינן תואמות את דפי המדידה המאושרים דינן להידחות.
עבודות חריגות לפי דרישת הרשות – נבחנו גם על ידי המפקח ואושרו מבחינת מחירים באופן חלקי לעומת דרישת התובעת. גם כאן, לאור המתואר בהסכם, התשלום נדרש להיות בהתאם לכמויות המאושרות.
בסעיף 6.2 לחוות דעתו מציג אהרוני את דרישת התובעת בחשבון חלקי מס' 15 מטעמה, מיום 30.12.14, לתמורה בסך כולל של 1,151,567 ₪ (כולל מע"מ). בסעיף 6.3 מתייחס
--- סוף עמוד 23 ---
אהרוני לחשבון האחרון ששולם ע"י הנתבעת (חשבון מס' 10 מיום 3.5.15) על סך של 525,315 ₪ (בצירוף המע"מ עומד הסכום הנ"ל על הסך של 619,871 ₪, סכום קרוב מאד לסכום שאותו טוענת הנתבעת כי שילמה לתובעת, כמפורט לעיל).
בסעיף 6.4 לחוות דעתו, מבאר אהרוני כי לאחר אישור החשבונות ע"י המפקח (בתאריך 29.9.15) הוכן ע"י הנתבעת חשבון סופי לעבודות הפחחות בפרויקט, הוא חשבון מס' 11, מיום 1.11.15. לדבריו, במסגרת החשבון התברר כי לתובעת יתרה שלילית, כלומר, שיש לקזז ממנה את הסך של 56,365.99 ₪, ששולמו לה ביתר. כל זאת, בגין: חיובים כפולים של מדידות, עדכון ואישור מול ביצוע בפועל (כמו למשל בדיקה של מספר המפוחים ודפי האש), הפחתה בכמויות, הוספה של סכומים לטובת התובעת בגין "חריגים" שאושרו ע"י המפקח וע"י הנתבעת, והפחתה עקב הצורך בהכנסת קבלני משנה. כן מתייחס אהרוני לעבודות שאושרו ע"י התובעת והנתבעת אולם לא אושרו ע"י רש"ת והמפקח מטעמה!
אהרוני קובע בסעיף 8.3 לחוות דעתו כדלקמן:
"חשבון סופי אפקון מס' 11
חשבון זה המראה יתרה תשלום שלילית מבוסס על הכמויות שנבדקו ואושרו על ידי המפקח (כאמור מרכיב מהותי בהתקשרות זו). מבדיקה שערכתי עולה כי החשבון מדוייק ומתאר בצורה הוגנת את יתרת התשלום. החשבון מנומק ומוסבר היטב ומתייחס לכל דף מדידה ולכל בקשת חריג בחשבון חברת אבגור."
במסגרת חקירתו הנגדית התברר כי אהרוני מכיר את המפקח עופר באופן אישי מעבודתו של עופר כמפקח ברש"ת. לשנים אף היו עבודות משותפות: אהרוני כיועץ, ועופר כמפקח (עמ' 30, ש' 19 ו-21 לפר'), כאשר גם נכון למועד מסירת עדותו של אהרוני, הוא כיהן כיועץ ברשימת היועצים של רש"ת (שם, בש' 25). אהרוני רואה בעופר "קולגה" (שם, בש' 28-29), ובמקום אחר (עמ' 32, ש' 1-2 לפר') הוא מציין כי הוא משוחח עמו מדי פעם בנושאי עבודה. חרף זאת, לא השכיל אהרוני להבהיר בחקירתו הנגדית מדוע לא ראה לנכון לציין במסגרת תצהירו את קשרי העבודה בין השניים, הגם כי הובהר כי אין קשר אישי ביניהם אלא רק קשרי עבודה, כאמור (ר': שם, בש' 26-31). כשלעצמי, אני מוצא בכך טעם לפגם.
בהקשר זה אציין כי מסע' 2.3 לתצהירו של אהרוני ומעדותו (עמ' 31, ש' 1-17 לפר') עולה כי מסקנותיו של אהרוני מתבססות, בין היתר, על שיחה אחת לפחות שניהל עם עופר, שאליה אתייחס בהמשך.