"ת. לא. אני מניח שניתן למצוא ראיות לכך, חשבוניות. לא הייתי מעורב בכל תהליך החשבון הסופי מאחר והוא נוגע לכל המקצועות שאפקון עשו בפרויקט וההתחשבנות בוצעה על ידי גורם מעלי, בתוך אפקון." (עמ' 40, ש' 27-29 לפר').
מתברר כי יוסי לא צירף ראיות מתאימות, כפי שמתברר כי יוסי בכלל לא אמון על ענייני החשבונות מול התובעת. בעניין זה מבהיר יוסי כי מנכ"ל הנתבעת, ספיר גורן, הוא האמון על ההתחשבנות מול התובעת, אולם לא צורף כל תצהיר מטעמו של זה. ניכר כי הגורמים הרלוונטיים מטעם הנתבעת כלל לא הוזמנו לעדות. אתייחס לכך בהמשך הילוכי.
117. מכל מקום, כאמור, יוסי אינו מצליח להבהיר את חישובי הקיזוז אל מול התובעת והוא לא מתיימר לעמוד מאחוריהם, בהינתן שהוא לא היה אמון על נושא ההתחשבנות, לדבריו. כמו כן, אין ספק, כי הקיזוז של הסך של 66,670.33 ₪ אינו תואם את היקף
--- סוף עמוד 39 ---
העבודות שבוצעו ע"י התובעת, העומדות על סדר גודל של כ-3% מהיקף התמורה ששולמה ע"י דניה לנתבעת.
118. בשים לב לאמור לעיל הרי שהסכומים שהיו אמורים להיות מקוזזים מהתובעת (ככל שהנתבעת היתה מתגברת על המשוכה של הוכחת העיכובים שנגרמו לטענתה בשל התנהלות התובעת) עומד על סדר גודל של כעשירית מהסכום שעותרת הנתבעת לקזזו. עם זאת, אנו מגיעים לסכומים המוגדרים כזוטי דברים ביחס להיקפי העבודות של הנתבעת עצמה אל מול דניה. מעבר לכך, יוסי אינו מצליח להוכיח כי הסכומים קוזזו ע"י דניה בפועל ולא מצאתי כל ראיה חשבונאית.
כלומר: עקרונית, אין מקום לקיזוז. לעניין זה אפנה להלכה הפסוקה שצוטטה על ידי בפרק הקודם. יתירה מכך: הקיזוז שנטען כי בוצע ע"י דניה לא הוכח חשבונאית; וגם לו היה מוכח הרי שבהתאם לחשבון שהוצג לעיל אין מקום להשית הסכומים הללו על התובעת.
משכך, אין מנוס מלדחות את טענת הנתבעת באשר לסוגיית הקיזוז, שאותו היא מבקשת להשית על התובעת.
סוגיית פינוי הפסולת
119. הנתבעת טענה בכתבי הטענות מטעמה כי התובעת לא טרחה לפנות את הפסולת, חרף ההתראות החוזרות והנשנות בעניין, ובניגוד להוראות סעיף 4.8 להסכם, הקובע כי על התובעת לפנות את הפסולת מטעמה בכל סיום של יום עבודה. הנתבעת אף חייבה את התובעת בעלויות שבהן דניה חייבה את הנתבעת עצמה בגין פינוי הפסולת. התובעת טוענת כי מדובר בשיירי התעלות הישנות שהושארו בשטח, על מנת שניתן יהיה לחשב את היקפיהן ועלויותיהן לצורך הנפקת חשבונות ודפי כמויות מתאימים.