120. הנתבעת צירפה את הודעות דניה, המלוות בתמונות (שלא ברור מי צילמן) בדבר החיובים בגין הוצאות הניקיון בסך של 6,790 ₪ (נ/21). דא עקא שמהתכתובת לא ברור באיזה סכום חייבה דניה את הנתבעת בגין הפסולת, אם בכלל. כלומר: עניין זה מעולם לא הוכח.
121. בסעיף 23 לסיכומים מטעמה טוענת הנתבעת כי גרסתה של התובעת בעניין זה אינה קוהרנטית. נבחן את הדברים, ובכלל זה, את עמדת יוסי מטעם הנתבעת, כמו גם את עמדת נציגי התובעת:
ב"כ התובעת מעמת את יוסי עם הטענה שהפסולת הושארה באתר לשם חישוב התעלות שבוצעו, כמו גם הטענה שבסופו של דבר התובעת עצמה היא שפינתה את הפסולת. יוסי מכחיש את הדברים, אולם חוזר בו כדלקמן:
".....מר לאקן. שהם נדרשו להשאיר את התעלות בשטח לצורך מספור ובסופו של יום הם פינו אותם.
ת. לא נכון.
--- סוף עמוד 40 ---
ש. ומי פינה אותם?
ת. חב' אבגור." (מעמ' 41, ש' 34 עד עמ' 42, ש' 1 לפר').
יוסי סותר את עצמו: בתחילה הוא מכחיש כי התובעת פינתה את הפסולת בעצמה, ובהמשך הוא מודה בכך.
122. יוער כי דבריו אלו של יוסי, המאמתים את טענת התובעת כי פינתה בסופו של דבר את הפסולת, מתיישבים דווקא עם דבריו של יוסי עצמו במייל מיום 29.10.14 (נ/21), ולפיהם, מתבקשת דניה להמתין עם החיוב בגין אי פינוי התעלות, עד שאלו יפונו עד ליום א' 2.11.14, ע"י התובעת, שאם לא כן, תגיש דניה חשבון ותחייב את הנתבעת בעניין. בעניין זה יודגש כי לא מצאתי תכתובת נוספת שבמסגרתה נקבע כי התובעת לא עמדה בהתחייבותה זו.
בהמשך מבהיר יוסי (בעמ' 42, ש' 3 ו-5 לפר') כי אינו יודע להסביר כיצד הגיעה הנתבעת לחישוב שלפיו היא מקזזת מהתובעת את הסך של 6,790 ₪ בגין סוגיית הפסולת, בקובעו פעמיים כי מדובר בחיובים שונים ובסעיפים שונים ויש לחשב אותם. גם עמדה זו מוכיחה כי יוסי לא הצטייד בראיות להצדקת טיעוני הנתבעת. לא זו אף זו: דניה עצמה קובעת כי תחייב את הנתבעת בגין "שני פועלי יומית" (מייל מיום 29.10.14, צורף לנספח נ/21). ברי כי החיוב שהוצג ע"י הנתבעת אינו הולם את שכרם של שני פועלי יומית.
123. גם מנהל התובעת, אבי, מעומת עם סוגיית הפסולת שהושארה באתר והוא מבהיר כי הפסולת של התעלות הישנות הושארה באתר לצורך חישוב החומרים והעבודות שבוצעו ע"י התובעת (עמ' 20, ש' 17.21 לפר'). עוד הוא מבהיר כי מדובר בפסולת שנוצרה באמצע העבודה, כמו גם מסב את שימת הלב לכך שבאתר הסתובבו פועלים רבים, ומשכך, לא ניתן לייחס את כל הפסולת לתובעת (שם, ש' 22-28). בעניין זה אני מוכרח לומר כי תחושתי האישית היא כי מדובר בזוטי דברים ובניסיון כושל של הנתבעת לקזז סכומים מהתמורה המגיעה לתובעת.