כן ראו פסק דינו של כב' השופט י' עמית בת.א. (מחוזי חי') 889/98 אופק אריה וטוני נ' שיכון בע"מ (1.5.2005):
"המומחה בדק ומצא, כי הותקנה נעילה לדלת בחלק התחתון, כתחליף לנעילה לכיוון הרצפה, ודרך נעילה זו אף פרקטית מזו המוצעת בתקנות, כיוון שחור ברצפה נוטה להיסתם בלכלוך באופן המקשה על סגירתו. מסקנתו של המומחה הייתה, כי יש לראות בדלת הקיימת שוות ערך לדלת עם נעילה לכיוון הרצפה. כן ציין המומחה, כי בדגמים מהשנים האחרונות, כבר לא משתמשים בנעילה לכיוון הרצפה. אשר על כן, אני דוחה דרישת התובעים בפריט זה."
עוד אפנה אל פסק דינו של כב' השופט מ' רניאל בע"א (מחוזי חי') 52575-05-15 גלבוע נ' בן ג'ויה (20.10.2015), פסקה 11, שם נקבע כי דלת תקנית, קרי דלת הנושאת תו תקן, היא דלת עם נעילה שוות ערך לדרישת התקנות. גם בענייננו, כאמור, קבע המומחה מטעם בית המשפט כי דלת הכניסה שהותקנה בדירת התובעים נושאת תו תקן (עמ' 4, ש' 30). עדותו זו לא נסתרה.
לעניין זה ראו גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (מפי כב' השופטת א' כהן) בע"א 38629-08-18 ווכניש נ' משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ (18.2.2019), פסקה 9, שם נדחתה טענה דומה לטענת התובעים כאן.
--- סוף עמוד 9 ---
24. כעולה מהאמור עד כה, קיימים פסקי דין לכאן ולכאן, הן של בתי משפט השלום והן של בתי המשפט המחוזיים. משכך, איני מקבלת את טענת התובעים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שצורף כאסמכתא נוספת לסיכומי התובעים סתם את הגולל במחלוקת שנפלה בעניין זה בין שופטי הערכאה הדיונית.
לכשעצמי, סבורני כי משמדובר בדלת רב בריח תקנית, התואמת את מפמ"כ 27 של מכון התקנים, ונוכח הטענה שנשמעה בתיקים רבים לפיה אלה הן הדלתות המיוצרות מזה שנים רבות, ואף יש בהן יתרון לעומת הדלת עם מנגנון נעילה הכולל גם עוקץ לרצפה (בשל סתימת החור ברצפה עקב לכלוך ואבק), פסיקת פיצוי בסעיף זה אינה ראויה או צודקת. לטעמי אין לייחס משמעות יתר לכך שפרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות לא תוקן עד כה, באשר תיקוני החקיקה מפגרים לעיתים אחר ההתפתחות הטכנולוגית או המסחרית. ייתכן גם שהמחוקק סבור כי אין צורך בתיקון הפרט, בשים לב לאפשרות הקבועה באמצעי 2 לפרט, להתקין אמצעי שווה ערך מבחינת אמינותו, בטיחותו וחוזקו (השוו לפסק דיני בת.א. (שלום חי') 17285-01-15 כהן נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ (12.11.2017) (להלן: "עניין כהן")).