2. הצדדים קיבלו את הצעת בית הדין. ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. אין צו להוצאות בערעור.
18. ביום 9.3.2021 הוגשו סיכומים מטעם טנר וביום 7.5.2021 הוגשו סיכומי כנען, בכל הנוגע לעילה שעניינה זכאות טנר לעמלות לאחר סיום יחסי העבודה, כפי שיפורט להלן.
טענות טנר
19. לטענת טנר ביום 1.7.2009 הוא וכנען חתמו על הסכם במיזם שיקימו יחד לתיווך בביטוחים בתחום הבריאות. מהוראות ההסכם עולה באופן חד משמעי שהצדדים התקשרו ביניהם ביחסי עובד-מעסיק וכן בשותפות בהכנסות/עמלות המיזם המשותף. לטענתו הצדדים הסכימו כי חלוקת ההכנסות/העמלות במיזם תהיה כך שטנר יהא זכאי ל 25% מהכנסות/עמלות המיזם המשותף, וכנען ל-75% מהכנסות המיזם המשותף, וזאת מאחר שהוסכם שכנען תישאנה בהוצאות ובתשלומים. עוד לטענתו הסכימו הצדדים כי במקרה של הפסקת התקשרות ביניהם, תבוצע חלוקת העסקים המבוטחים ולגבי כל העסקאות המשותפות שהחלו ממועד החתימה על ההסכם ועד מועד הפסקת ההתקשרות, כנען תמשכנה לשלם לתובע שכנגד עמלות בהתאם לחלקו במיזם המשותף, ומפנה בהקשר לסעיף 15.3 להסכם.
20. עוד טוען טנר כי בהתאם לפסיקה, ההכרעה בשאלת זכאותו של עובד לעמלות לאחר סיום ההעסקתה תיעשה על דרך פרשנות ההסכם והנסיבות.
21. לטענתו סעיף 15 סעיף קטן 3 להסכם מחולק לשני חלקים. החלק הראשון של הסעיף קובע את חלוקת העסקים המבוטחים בהתאם לשייכותם במקרה של הפסקת ההתקשרות. החלק השני של הסעיף קובע את חלוקת העמלות לגבי העסקאות במקרה של הפסקת ההתקשרות.
22. עוד לטענת טנר חוק הודעה לעובד קובע כי במקרה של מחלוקת בין עובד למעסיק לעניין תנאי העסקתו של עובד המפורטים בסעיף 2א לחוק, ככל שמעסיק לא מסר לעובדו הודעה שהוא חייב במסירתה, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת.
23. בנוסף לטענתו בהתאם לסעיף 25 לחוק החוזים, אומד דעתם של הצדדים יבחן בראש ובראשונה על פי לשון החוזה ומתוכו, ורק אם אין לשון החוזה ברורה, יש לפרשו כפי שמשתמע מתוך הנסיבות. ביום 18.12.2016 קבע בית הדין כי נדמה שמלשון סעיף 15 סיפא להסכם עולה כי לטנר לא תהיה "בעלות" (ולו חלקית) על הלקוחות החדשים (למעט אלו שסווגו במפורש בזמן אמת כלקוחותיו), במובן זה שהוסכם לכאורה כי הלקוחות לא יועברו לטיפולו בסיום ההתקשרות, אלא כי לאחר סיום ההתקשרות הוא ימשיך להיות זכאי לחלקו בעמלות בגין אותם לקוחות. לטענתו מטענותיה של כנען במסגרת התביעה שהגישה עולה שאף לשיטתה ההסכם שנחתם צופה פני עתיד.
24. לטענת טנר בכתב התביעה שכנגד הודגש כי לאחר מתן החשבונות שהתבקשו, התובע יתקן את סכום תביעתו על מנת שתעמוד ביחס ישיר להיקף הסכומים להם זכאי התובע בגין חלקו בהכנסות המיזם המשותף וכן בגין עמלות ביטוח ימי מחלה שהנתבעת לא העבירה לתובע (סעיף 140 לכתב התביעה שכנגד).
25. עוד לטענתו ניתן ללמוד מהתביעה למתן חשבונות כי רק ריכוז העמלות שהתקבלו בגין ביטוח ימי מחלה הוגבלו לשנים 2009-2016 וכי כל שאר המסמכים שנתבקשו לא הוגבלו בזמן.
26. ביום 1.8.2017 בית הדין קבע כי בכפוף להכרעה בעניין זכאותו של התובע לשותפות ברווחים/בהכנסות, בהמשך ההליך ינתן צו לחשבונות. לטענת טנר גם מהחלטה מיום 23.12.2018 ניתן ללמוד כי בית הדין הבין כי ישנה תביעה צופה פני עתיד, כי יש צורך בקבלת נתונים לתקופה שלאחר סיום העסקתו של טנר וכי יש צורך בהכרעה שיפוטית תוך יצירת מתווה הצהרתי צופה פני עתיד.
27. עוד לטענתו אף מהחלטת בית הדין מיום 23.1.2019 עולה כי ישנה תביעה צופה פני עתיד וכי בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים התובע שכנגד זכאי לחלקו בהכנסות העתידיות שמקורן בעבודה שביצע בתקופת העסקתו בכנען.
28. לאור האמור מבקש טנר לקבוע כי הוא זכאי לחלקו בעמלות המיזם המשותף, לגבי כל העסקאות המשותפות שהחלו ממועד החתימה על ההסכם ועד מועד הפסקת ההתקשרות, לתקופה שמיום סיום יחסי העבודה ואילך.