טענות כנען
29. לטענת כנען, מאחר שהערעור בסוגית קבלת חשבונות בגין התקופת שלאחר סיום העסקתו לא התקבל, בית הדין אינו אמור לשנות את תוצאות פסק הדין או להכריע האם טנר זכאי לסכומים כלשהם בגין התקופה לאחר סיום העסקתו (הכרעה שמקומה בפסק דין סופי) אלא האם הוא זכאי לקבלת חשבונות בגין תקופה זו, שכן מדובר בפסק דין חלקי בתביעה למתן חשבונות.
30. לטענת כנען הכרעה בנושא זה כבר ניתנה באופן אופרטיבי, שכן בית הדין הורה על מתן חשבונות ביחס לשנים 2015-2016 בלבד, עם זאת, בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי חסרה קביעה ברורה ומהותית בנושא, ולשם כך הוחזר פסק הדין לבית הדין האזורי.
31. לטענת כנען התובע נמנע מלערער על פסק הדין החלקי בהינתן "החבילה הכוללת" המאזנת בין ההיבטים השונים. לטעתן פסק הדין החלקי מלמד כי בין הדין הכיר בכך שאין המדובר בהליך בו ניתן לפסוק באופן משפטי גרידא, ועל סמך הסכם ההתקשרות בין הצדדים וכי התנהלות הצדדים משך שנים ואופי המחלוקת ביניהם מחייבות פרשנות יצירתית המאזנת בין זכויות הצדדים.
32. לטענת כנען אין לבצע כל שינוי בתוצאות פסק הדין החלקי בשלב זה, מעבר להבהרה הטכנית הנדרשת בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי בכל הנוגע לזכאות טנר לקבלת חשבונות בגין השנים לאחר סיום העסקתו.
33. לטענת טנר הדברים ברורים באופן מהותי ולו מפאת הכלל הפרשני מכלל ההן למדים לאו, קרי ממילות פסק הדין החלקי לפיהן "אשר על כן כנען תעביר לטנר בתוך 30 יום את כל החשבונות שביקש כמפורט בסעיף 138 לכתב התביעה ביחס לשנים 2015-2016, כלומר כנען לא נדרשת להעביר לטנר את החשבונות בגין שנים אחרות.
34. עוד לטענת כנען בדרישה לחתימה על פסיקתא ביקש טנר לקבל מסמכים עד שנת 2018, בסיכומיו בתביעה למתן חשבונות ביקש לקבל מסמכים עד שנת 2019 ובערעור לבית הדין הארצי ביקש לקבל מסמכים ממועד סיום העסקתו ועד היום, דהיינו שנת 2020.
35. לטענת כנען טנר נאחז בנוסח ההסכם לביסוס טענותיו, על אף חוסר ההיגיון בהסכם שאינו משקף את כוונת הצדדים ועל אף העובדה שהתנהלות הצדדים לאורך השנים היתה מנותקת מהאמור בהסכם.
36. עוד לטענתה לפי סעיף 14 להסכם טנר היה זכאי לקבלת שיעור של 25% מהכנסות ככל שיהיו, לאחר ניכוי עלות מעביד בגין העסקתו וכן ניכוי כל תשלומי החובה בגין העסקתו לרשויות. כך, ברור כי כאשר אין עלויות מעביד בשל היעדר העסקה, טנר לא יהא זכאי לשיעור כלשהו מההכנסות. בנוסף גם בתקופה בה טנר הועסק, הרי שבהתאם לנתוני ההכנסות עולה כי טנר חב לחברה כספים.
37. עוד לטענת כנען אין היגיון כלכלי לקיומו של הסדר שכזה לאחר תום יחסי העבודה, ככל שייקבע כי טנר זכאי להכנסות באותו שיעור לאחר סיום העסקתו, וללא ניכוי של עלויות מעביד ירוויח יותר לאחר סיום יחסי העבודה. לאור האמור לא ניתן להתבסס על ההסכם לשם הכרעה במחלוקת.
38. לטענתה טנר מעולם לא היה שותף בחברה ולא היתה כוונת הצדדים כי יהיה שותף במובן המשפטי, התנהלותה עם שותפיה היתה שונה בתכלית, החברה הוכיחה כי אין הגיון כלכלי בתשלום 25% מההכנסות לטנר וכוונת הצדדים היתה למונח רווח ולא הכנסה, בפרט עת מדובר בעסק בתחום הביטוח שכן עמלות בענף הביטוח ובכלל נגזרות מרווחים ולא מהכנסות.
39. עוד לטענת כנען הוכח כי טנר לא ערך רישום של לקוחות "חדשים" של המיזם שכן גייס מספר זניח של לקוחות ובפועל שימש בעיקר כגורם תפעולי ומנהל אופרטיבי של המיזם. לטענת כנען אין המדובר על תשלום עמלות על עבודה שביצע טנר במלואה כעובד שעה שהוכח כי הכנסות החברה מקורן בלקוחות שגייסה ללא כל מעורבות וערך מוסף של טנר.
40. בנוסף לטענת כנען בית הדין פירש את ההסכם באופן שיוצר איזון בין לשון ההסכם מחד והתנהלות הצדדים מנגד. בית הדין קבע כי מעמדו של טנר הוא של עובד, עם זאת, עת הכריע כי 25% נגזרים מהכנסות ולא מרווח, היה עליו לצמצם את היריעה ולפרשה באופן סביר הלוקח בחשבון את כלל הנסיבות ולכן, בין היתר, תחם את התקופה בגינה יהא טנר זכאי לחלקו מהכנסות החברה.
41. לעניין החלטת בית הדין מדצמבר 2018 בעניין פסיקתא טוענת כנען כי מדובר בהחלטה שאינה רלוונטית שכן הוגשה בר"ע על החלטה זו והערעור התקבל ולפיכך הצטמצמה המחלוקת רק לסעדים שנדרשו בתביעה למתן חשבונות – קרי העברת מסמכים ביחס לשנים בהן הועסק טנר.
42. עוד לטענת כנען אין ממש בטענה לפיה תביעת החברה מעידה כי אף לשיטתה ההתחשבנות בין הצדדים הינה גם לאחר סיום ההעסקה, שכן אינה מבוססת על הסכם ההתקשרות אלא על טענה כי טנר אחראי להפסדי המיזם לאור התנהלותו.
43. בנוסף לטענת כנען דרישת טנר לקבלת מסמכים ונתונים בגין תקופה לאחר סיום העסקתו אינה סבירה אף בהתייחס להתנהלותו החמורה והיותו מתחרה של החברה ואין הגיון לאשר לטנר גישה לנתונים מסחריים רגישים סודיים בגין הכנסותיה של החברה בשנים שלאחר סיום העסקתו.
44. עוד לטענת טנר החברה העבירה לטנר (ושיאים) 5 לקוחות קולקטיביים משמעותיים. בית הדין התייחס לעניין במסגרת החלטה מיום 7.2.2017. ככל שיוחלט לאשר לטנר קבלת חשבונות בגין תקופה לאחר סיום העסקתו, תדרוש החברה כי טנר יציג פירוט של הכנסותיו מ 5 הלקוחות הקולקטיביים שהועברו לטיפולו ולקוחות פרט של קולקטיב זרעים גדרה, לשם ביצוע התחשבנות כוללת וכן את ההכנסות מהלקוחות אותן גזל מהחברה מאז עזיבתו.
45. עוד לטענת כנען אף מטעמים פרקטיים אין הצדקה להרחבה היריעה ולאפשר לטנר לקבל נתונים ומסמכים ואין צורך באלה כדי להכריע במחלוקת. במסגרת ההליך החברה הציגה מידע רב ונתונים מהימנים בדבר הכנסות והוצאות המיזם הרלוונטיות להכרעה ובפרט דוח "דלויט" המפרט את ההכנסות וההוצאות בשנים הרלוונטיות. בנוסף החברה הגישה תצהיר מטעם רו"ח שוורץ עליו נחקר ואף הוגשו ב2/2018 ניירות העבודה שעמדו בבסיס הדוח. עוד הוגש תצהיר מטעם מר נתן דולב שנתן לחברה שירוצים כיועץ והסביר כיצד נשלפו הנתונים בדבר הכנסות החברה ממיזם הבריאות בשנים הרלוונטיות מחברת הביטוח "מגדל", אשר עמדו בין היתר בבסיס דוח דלויט. מנגד טנר לא פעל להשגת מסמכים במועד המתאים. כמו כן, התביעה למתן חשבונות נזנחה והועלתה בשלב מאוחר.